ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לותצוהשיחה א146

146

שיחה א

א. "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם"¹, ופרש"י "כתולדותם" — "כסדר שנולדו ראובן שמעון לוי יהודה דן ונפתלי על האחת ועל השני' גד ואשר יששכר זבולן יוסף ובנימין מלא שכן הוא כתוב במקום תולדתו כ"ה אותיות² בכל אחת ואחת".

וצריך ביאור: א) היש חידוש בפירוש רש"י, דלכאורה זהו פירוש הפשוט דתיבת "כתולדותם" — כסדר שנולדו³.

ב) למה מאריך רש"י ומפרט כאן סדר לידתם⁴, הרי מפורש הוא בכתוב (בפ' ויצא⁵).

יש מפרשים⁶ שכוונת רש"י היא לשלול את הסברא שפירוש "כתולדותם" הוא כפי סדר (התחלת) הולדתם ע"י האמהות (שזו שהתחילה ללדת קודם לחברותי' יהיו כל בני' קודמים — גם אם מקצתם מאוחרים — לשאר הבנים), ואז יהי' הסדר: כל בני לאה (ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון), בני בלהה (דן ונפתלי), בני זלפה (גד ואשר), ואח"כ בני רחל (יוסף ובנימין).

ולכן מפרש רש"י "כסדר שנולדו" כל אחד מהשבטים ולא כסדר (התחלת) הולדתם ע"י האמהות.

אבל נוסף ע"ז שעדיין צ"ע⁷ למה הוצ

הערות

1. פרשתנו כח, יו"ד.
2. ועפ"ז לכאורה וא"ו החיבור שבפרש"י בשם נפתלי אשר ובנימין מיותרת. וכ"ה בכמה כת"י רש"י (שתח"י). ובכמה כת"י (שתח"י) ישנה וא"ו החיבור בשם יהודה נפתלי אשר ובנימין (ועד"ז הוא בדפוס ראשון דפרש"י[ednref_30_*]). ואולי הוא ע"פ הכתובים דר"פ שמות (ראה סוטה שנסמן לקמן הערה 7). ודוחק, שהרי לפרש"י כאן — שם אינם כסדרם. ואולי צ"ל וא"ו החיבור (רק) בשם נפתלי ובנימין — כיון שבאים לבסוף. וראה פרש"י וישלח לו, כד. צו ז, טז.
3. ברא"ם כאן כתב "תיקן בזה שני תיקונים, האחד שפירושו כתולדות כסדר תולדותם לא כמספרם כפי המובן ממלת כתולדותם (וכ"כ במשמרת הקודש). והשני שיהי' פירוש תולדותם כמו הולדם, כאילו אמר כסדר הולדם וה' אומרו כסדר שנולדו, לא כסדר שהולידו ("מי שהעמיד תולדות תחלה" — ל' השפ"ח. וראה גם גו"א) כפי המובן ממלת תולדותם". וצ"ע בשניהם — היכי תיסק אדעתין א) לפרש כתולדותם כמספרם, שהם שנים עשר, הרי מפורש בכתוב "ששה. . וששה". ב) לפרש כתולדותם כסדר שהולידו — הרי בתושב"כ לא נאמר כלל הסדר שהולידו, ומנין היינו יודעים סדרם, והרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש.
4. כ"ה בכל הדפוסים וכת"י רש"י (שתח"י), אלא שבדפוס שני אינו מפרט כולם שעל אבן האחת, ושם הגירסא "ראובן שמעון לוי וגו'". אבל מפרט כולם שעל אבן השנית.
5. כט, לב ואילך. ולידת בנימין בפ' וישלח לה, טז ואילך.
6. רא"ם לקמן כח, כא.
7. במפרשי רש"י כאן (ראה אמרי נועם. נח"י. קצור מזרחי. אמרי שפר. מלאכת הקודש. גו"א לקמן כח, כא. דברי דוד שם ועוד) הקשו עוד, דפרש"י לא הוי לא כת"ק ולא כרבי חנינא בן גמליאל (סוטה לו, סע"א ואילך), דלת"ק הי' יהודה על האבן הראשונה לפני ראובן, ולר' חנינא היו ששה הראשונים ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן, ועל האבן השני בנימין דן נפתלי גד אשר יוסף (כפרש"י סוטה שם) כסדר שנכתבו בפ' שמות בתחלתה, ו"כתולדותם" פי' "כשמותן שקרא להן אביהן ולא כשמות שקרא להן משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני כו'". אבל פשוט דרש"י מפרש הכתובים בהתאם לפשש"מ ומביא רק דרז"ל המיישבת פשש"מ, כפי שהודיע רש"י כמ"פ בפירושו (ראה צידה לדרך כאן). וצ"ע בחדא"ג מהרש"א סוטה שם דכתב דרש"י לא דק. וכן בתירוץ הגו"א (שם, כא) דגם בפרש"י כאן, אין כוונתו דהוי בדיוק כסדר הזה שכתבן רש"י. עיי"ש. ועפ"ז מובן ג"כ שאין לומר שלכן הוצרך רש"י לפרש כסדר שנולדו ראובן שמעון כו' לשלול הפי' שבגמ', כי אין זה ענינו של רש"י, ולכאו' גם בלי פרש"י לא היינו מפרשים בפשש"מ כהדיעות בגמ'. [edn_30_*] בדפוס ראשון יש וא"ו החיבור גם בזבולון, וכ"ה בעוד כת"י רש"י (שתח"י).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.