או"ח סימן תרמג — סדר הקידוש
א
תרמג סדר הקידוש ובו ה' סעיפים:
א סדר הקידושא בליל א' של סוכותב בתחלה מברך על היין ואח"כ אומר קידוש היוםג ואח"כ יברך לישב בסוכהד שהרי על כרחך צריך היום להתקדש תחלה קודם שיתחייב בסוכהה ואח"כ מברך שהחיינוו באחרונה לפי שברכה זו חוזרת על קידוש היום ועל מצות סוכהז כמו שנתבאר בסי' תרמ"אח ע"ש:
הערות (8)
- א. מסקנת הגמרא נו, א (סוכה ואח"כ זמן). טור שו"ע ס"א.
- ב. משא"כ בליל ב' – זמן ואח"כ סוכה. רא"ש פ"ד סי' ד. הגהות מיימוניות פ"ו אות ש, בשם רבנו יעקב ברבנו שמשון. טור ורמ"א סי' תרסא. וראה גם הגהות אדמו"ר מוהרש"ב לסידור תורה אור. ספר המנהגים - חב"ד ע' 67. אג"ק ח"ה ע' ז.
- ג. כבית הלל בברייתא נו, א. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' תעג ס"ו.
- ד. טור ושו"ע שם.
- ה. לבוש ס"א.
- ו. מסקנת ה גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- ז. טור ושו"ע שם. ונתבאר בט"ז ס"ק א.
- ח. סעיף א.
ב
ב ונוהגים שאין מדקדקים לעמוד בשעת הקידוש אלא מקדשין אפילו מיושבט ואף ברכת לישב בסוכה אומרים אפילו מיושבי.
ואע"פ שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתןיא והיה נכון לברך לישב בסוכה קודם שישב לאכוליב שהישיבה היא המצוהיג שנאמריד בסכות תשבו ואע"פ שאין מצוה כלל לישב ממשטו שתשבו הוא לשון תתעכבוטז כמ"שיז ותשבו בקדש ימים רבים מכל מקום אין לברך אלא בשעה שניכר העכבה והקביעות דהיינו בישיבה ממש שבזה מראה עצמו שרוצה להתעכב שם אבל כל שעומד אין ניכר כלל העכבה והקביעות שאפשר שתיכף יחזור ויצאיח.
וכיון שעיקר המצוה היא העכבה והקביעות היה ראוי לברך קודם העכבה והקביעות דהיינו קודם הישיבהיט אלא שלפי שעיקר המצוה שאנו מברכין עליה היא האכילהכ שהרי אם יושב בסוכה ואינו אוכל אינו מברך כמו שנתבאר בסי' תרל"טכא לפיכך אין אנו חוששין אלא להקדים הברכה להאכילה שהיא עיקר המצוה שעליה מברכיןכב אבל לא להקדימה לפני הישיבה והקביעות לפי שהיא לבדה בלא אכילה אינה עיקר המצוה שעליה מברכין:
הערות (14)
- ט. רא"ש פ"ד סי' ג (שאפשר גם אחר שישב). טור. רמ"א ס"ב (שנוהגין לקדש מיושב). מ"א סק"א. ולענין עמידה בקידוש בשבת ויו"ט, ראה לעיל סי' רעא סי"ט וש"נ.
- י. רא"ש שם. טור. לבוש ס"ב. וראה לעיל סי' ח ס"ג (כל ברכת המצות צריך להיות מעומד). פרמ"ג שם אשל אברהם סוף סק"ב.
- יא. פסחים ז, ב. וכדלעיל סי' מו ס"ג וש"נ.
- יב. רא"ש שם, ומ"מ פ"ו הי"ב, בדעת הרמב"ם שם (שהצריך לברך קודם שישב).
- יג. ב"י ד"ה והרמב"ם, בדעת הרמב"ם שם.
- יד. ויקרא כג, מב. ב"ח ד"ה ומ"ש והרמב"ם, בדעת הרמב"ם שם.
- טו. מגיד משנה שם. ב"ח שם לדעת הרא"ש. ט"ז סק"ב אף לדעת הרמב"ם שם.
- טז. רא"ש שם. טור. לבוש שם. ט"ז שם.
- יז. דברים א, מו. מגילה כא, סוע"א (ברא"ש וטור הביאו הפסוק שבבמדבר כ, א: וישב העם בקדש).
- יח. ט"ז שם.
- יט. ט"ז שם.
- כ. ט"ז שם לדעת הרא"ש שם. מ"א שם.
- כא. סי"ב. וראה שם סט"ז.
- כב. ט"ז שם.
ג
ד
ד ומן הדין היה ראוי לברך ברכה זו קודם ברכת המוציאכה שהרי חובת ברכה זו חל עליו מתחלה מיד שישב לאכול וראוי להקדימה לברכת המוציא שאינה חובה עליו עד שרוצה לטעוםכו.
ומכל מקום נוהגים העולם לברך ברכה זו אחר ברכת המוציאכז לפי שברכת המוציא היא התחלת הסעודה וראו העולם להתחיל בסעודה קודם ברכת הסוכה לפי שאין מברכין ברכת הסוכה אלא בשעת סעודהכח ואין ברכת הסוכה חשובה הפסק בין ברכת המוציא לאכילה כיון שברכה זו היא מצרכי הסעודהכט וכל שהוא לצורך הסעודה אינו חשוב הפסק כמו שנתבאר בסימן קס"[ז]ל:
הערות (6)
- כה. מהר"מ מרוטנבורג בתשב"ץ סי' קמב (שכן יש לנהוג). הובא ברא"ש פ"ד סי' ג וטור.
- כו. ב"י סוף הסי' (לסמוך ברכה לישיבה). ט"ז סק"ד (כדאמרינן בגמרא נו, א: חובא דיומא עדיף).
- כז. הגהת הר"פ בתשב"ץ שם. רא"ש שם. טור ו שו"ע ס"ג.
- כח. רא"ש שם. טור.
- כט. ב"י שם. לבוש ס"ג. מ"א סק"ב. וכמו בכל קידוש והבדלה, כדלעיל סי' קצ ס"א. סי' רצו ס"א. סי' תעג ס"ו.
- ל. סעיף ט.
ה
ה אם לא בירך שהחיינו בליל הראשון ונזכר למחר אומר בשעה שנזכרלא אפילו שלא על הכוסלב ואם לא נזכר למחר וגם בליל שני שכח ולא בירך שהחיינו ונזכר באחד משאר ימי החג יברך אימתי שנזכר שברכת שהחיינו יש לה תשלומין כל שבעהלג כמו שנתבאר בסימן תע"גלד לענין פסח אלא שבחג הסוכות כשהוא מברך שהחיינו צריך לברך תוך הסוכה כדי לפטור גם את הסוכה כמו שנתבאר בסי' תרמ"אלה: