ב
ב ונוהגים שאין מדקדקים לעמוד בשעת הקידוש אלא מקדשין אפילו מיושבט ואף ברכת לישב בסוכה אומרים אפילו מיושבי.
ואע"פ שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתןיא והיה נכון לברך לישב בסוכה קודם שישב לאכוליב שהישיבה היא המצוהיג שנאמריד בסכות תשבו ואע"פ שאין מצוה כלל לישב ממשטו שתשבו הוא לשון תתעכבוטז כמ"שיז ותשבו בקדש ימים רבים מכל מקום אין לברך אלא בשעה שניכר העכבה והקביעות דהיינו בישיבה ממש שבזה מראה עצמו שרוצה להתעכב שם אבל כל שעומד אין ניכר כלל העכבה והקביעות שאפשר שתיכף יחזור ויצאיח.
וכיון שעיקר המצוה היא העכבה והקביעות היה ראוי לברך קודם העכבה והקביעות דהיינו קודם הישיבהיט אלא שלפי שעיקר המצוה שאנו מברכין עליה היא האכילהכ שהרי אם יושב בסוכה ואינו אוכל אינו מברך כמו שנתבאר בסי' תרל"טכא לפיכך אין אנו חוששין אלא להקדים הברכה להאכילה שהיא עיקר המצוה שעליה מברכיןכב אבל לא להקדימה לפני הישיבה והקביעות לפי שהיא לבדה בלא אכילה אינה עיקר המצוה שעליה מברכין:
הערות
- ט. רא"ש פ"ד סי' ג (שאפשר גם אחר שישב). טור. רמ"א ס"ב (שנוהגין לקדש מיושב). מ"א סק"א. ולענין עמידה בקידוש בשבת ויו"ט, ראה לעיל סי' רעא סי"ט וש"נ.
- י. רא"ש שם. טור. לבוש ס"ב. וראה לעיל סי' ח ס"ג (כל ברכת המצות צריך להיות מעומד). פרמ"ג שם אשל אברהם סוף סק"ב.
- יא. פסחים ז, ב. וכדלעיל סי' מו ס"ג וש"נ.
- יב. רא"ש שם, ומ"מ פ"ו הי"ב, בדעת הרמב"ם שם (שהצריך לברך קודם שישב).
- יג. ב"י ד"ה והרמב"ם, בדעת הרמב"ם שם.
- יד. ויקרא כג, מב. ב"ח ד"ה ומ"ש והרמב"ם, בדעת הרמב"ם שם.
- טו. מגיד משנה שם. ב"ח שם לדעת הרא"ש. ט"ז סק"ב אף לדעת הרמב"ם שם.
- טז. רא"ש שם. טור. לבוש שם. ט"ז שם.
- יז. דברים א, מו. מגילה כא, סוע"א (ברא"ש וטור הביאו הפסוק שבבמדבר כ, א: וישב העם בקדש).
- יח. ט"ז שם.
- יט. ט"ז שם.
- כ. ט"ז שם לדעת הרא"ש שם. מ"א שם.
- כא. סי"ב. וראה שם סט"ז.
- כב. ט"ז שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.