או"ח סימן תה — דין היוצא חוץ לתחום

תה דין היוצא חוץ לתחום ובו ט' סעיפים:

א מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנוס^א להיות כבני העיר ואין לו אלא ד' אמות^ב מעמידת רגליו לכל רוח^ג (שירצה^ד) כמו שנתבאר בסי' שצ"ו ואע"פ שתחום זה של ד' אמות שנתנו לו חכמים כשיצא חוץ לתחום הוא מובלע בתחוך תחום אלפים שיצא ממנו אין הבלעת תחומים אלו מועלת לומר כיון שנכנס ברשות בתוך תחום שיצא ממנו שיהיה כאלו לא יצא ממנו כלל אלא א"כ יצא ממנו ברשות^ה כגון להציל נפשות כמו שיתבאר בסי' ת"ז^ו והוא הדין אם יצא שלא לדעתו כגון שהוציאוהו נכרים או איזה אונס אחר מועלת הבלעת תחומין אלו^ז שיהיה כאלו לא יצא מתחומו מעולם ויש לו אלפים לכל רוח מהמקום ששבת בו:

ב היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס להיות כבני עירו^ח שכיון שאין חוץ לתחום אלא רגלו אחת עדיין רובו בתוך התחום^ט:

ג מי שקידש עליו היום והוא חוץ לתחום העיר אפילו אמה אחת לא יכנוס^י להיות כבני העיר ואינו מהלך אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום שקידש עליו היום^יא (ויכול להלוך בעיר ג' אמות^יב שהרי יש לו אלפים חוץ מד' אמות שהן מקום שביתתו כמו שנתבאר בסימן שצ"ו^יג) עיין לקמן בסי' ת"ח^יד:

ד מי שהפליגה ספינתו בים מהלך את כולה הואיל ושבת באויר מחיצות ואם נפחת דפני הספינה בשבת אם היא מהלכת מהלך את כולה ואם היא עומדת אינו מהלך בה אלא ד' אמות ואם בראשה אין לה מחיצות עשרה ויש בקרקעיתה לחקוק ולהשלימה לעשרה מהלך את כולה^טו:

מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת מותר לעשות לו מחיצה של בני אדם^טז שעירבו לאותו רוח^יז ויכולים לילך שם ויעשה סביביו כמו מחיצה ויכנס ביניהם (עד תוך התחום או עד פחות מד' אמות לתוך התחום שמשם יכול לילך גם בלא מחיצה לתוך התחום^יח) וכיון שנכנס תוך התחום ברשות מפני שכל ההיקף שתוך המחיצה נעשה לו כד' אמות הרי זה כאלו לא יצא כלל מתחומו כיון שיצא שלא לדעת^יט והוא שלא ידעו אותם שנעשית מהם המחיצה שלשם כך נקראו^כ כמו שנתבאר בסי' שס"ב^כא.

ואפילו אם ההיקף שבתוך מחיצה זו הוא יותר מאלפים אמה נחשב כולו כד' אמות לזה שיצא חוץ לתחום^כב אע"פ שאינו נחשב כד' אמות למי שלא יצא חוץ לתחום הואיל ונעשית המחיצה בשבת כמו שנתבאר בסי' ת"ג (ע"ש הטעם^כג).

אבל אם יצא חוץ לתחום לדעת אסור לילך^כד אפילו בתוך מחיצה^כה יותר מד' אמות כמו שיתבאר^כו:

ה מי שהוציאוהו נכרים חוץ לתחום או שיצא מעצמו ע"י שאחזתו רוח רעה^כז ונטרפה דעתו^כח או שיצא ע"י שאר כל אונס^כט או ששגג ויצא^ל אין לו אלא ד' אמות החזירוהו לתוך התחום כאלו לא יצא והרי כל העיר לו כד' אמות כבתחלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח^לא אבל אם חזר לדעת לתוך התחום אין לו אלא ד' אמות וכן אם אפילו חזר שלא לדעת אלא שיצא לדעת^לב.

ומכל מקום אם חזר לעירו כל העיר חשובה לו כד' אמות^לג אם היא מוקפת מחיצות לדירה^לד ואפילו אם יצא לדעת וחזר לדעת הואיל ושבת באויר מחיצותיה אלא שאסור לצאת חוצה לה^לה:

ו במה דברים אמורים כשחזר לעיר ששבת בה אבל בעיר אחרת אין לו אלא ד' אמות^לו אפילו מוקפת מחיצות לדירה^לז ואפילו בחצר או בבית^לח אין לו אלא ד' אמות ואין כולו נחשב לו כד' אמות הואיל ולא שבת באויר מחיצות אלו^לט.

במה דברים אמורים כשיצא חוץ לתחום לדעת או שנכנס לדעת^מ בעיר זו^מא או בבית זה שהן חוץ לד' אמות^מב שנתנו לו חכמים אבל הוציאוהו נכרים חוץ לתחום ונתנוהו הם בעיר^מג המוקפת^מד לדירה^מה או בדיר או בסהר^מו או במערה (שהיא לדירה^מז או שאין בה יותר מבית סאתים) או שנאנס בשאר אונס^מח לצאת חוץ לתחום וליכנס לאחד ממקומות אלו או ששגג^מט ויצא חוץ לתחום ונכנס לאחד מאלו ונזכר והוא בתוכו מהלך את כולו שכולו נחשב לו כד' אמות הואיל ומוקף מחיצות לדירה^נ אף על פי שלא שבת באוירו כיון שהוא אנוס:

ז וכן מי שבא בספינה בשבת ונכנסה הספינה לתוך עיר המוקפת לדירה מהלך את כולה^נא ואין זה כיצא לדעת כיון שהיה כבר בספינה מבעוד יום שהיא שעת היתר לצאת חוץ לתחום ובשבת הוציאתו הספינה חוץ לתחום והוא לא עשה כלום^נב אבל אם לא נכנסה לעיר המוקפת [ל]דירה אסור לצאת מהספינה^נג אם היתה במקום למטה מי' טפחים משנכנס השבת והפליגה מאותו מקום יותר מאלפים^נד כמו שנתבאר בסי' ת"ד^נה.

במה דברים אמורים כשהיה בספינה מבעוד יום (ולא יצא ממנה ליבשה משנכנס השבת או שיצא ממנה במקום שלא היה אפשר לו להשאר שמה עד למוצאי שבת שהספינה של נכרים ולא ימתינו עליו והוצרך לחזור לספינה שזהו אנוס הוא בחזירתו לספינה^נו וביציאתו בה חוץ לתחום מאותו מקום) אבל אלו שקונים שביתה בספינה^נז ויוצאים ממנה לבתיהם ללון ולמחר נכנסים לספינה ומפליגים הרי זה כיוצא לדעת^נח ואם נכנס לעיר המוקפת [ל]דירה אינה חשובה לו כד' אמות כיון שלא שבת באויר מחיצותיה ואסור לצאת מהספינה לעיר^נט אף אם לא היתה לעולם למטה מי' טפחים לפי שאף את"ל שאין תחומים למעלה מי' טפחים ולא קנה שביתה בין השמשות כשהיה בספינה מכל מקום הרי קנה שביתה אחר כך בביתו^ס.

אבל מכל מקום הספינה כולה נחשבת לו כד' אמות אפילו אם היתה מהלכת הכל למטה מי' טפחים^סא ויכול להלך בכולה אף לאחר שהפליגה חוץ לתחום הואיל ושבת באויר מחיצותיה^סב אבל אסור לצאת מספינה לספינה^סג ומכל מקום יכול ליכנס לספינה קטנה לעשות צרכיו ולחזור לספינה גדולה^סד כמו שיתבאר בסי' ת"ו.

ואם נפחתו דפני הספינה בשבת ואינן גבוהים י' טפחים אינו מהלך בה יותר מד' אמות^סה ואפילו אם לא יצא ממנה משנכנס השבת אלא שהיתה במקום אחד למטה מי' טפחים משנכנס השבת והפליגה מאותו מקום יותר מאלפים שכיון שאין לה מחיצות אין כולה כד' אמות^סו.

(ואפילו במקום שהיא עומדת למעלה מי' טפחים אינו מהלך בה יותר מד' אמות שלא אמרו אין תחומין למעלה מעשרה אלא בהילוך הספינה על פני המים שהוא דומה לקפיצה באויר ואינו נקרא הילוך כמו שנתבאר בסי' ת"ד^סז אבל הילוך האדם בתוך הספינה הילוך הוא כמו המהלך בארץ^סח.

במה דברים אמורים כשהיא עומדת אבל כשהיא מהלכת מהלך את כולה בכל ענין^סט מפני שטרם שיספיק להלך (ד' אמות) אפילו פסיעה אחת נוטלתו הספינה מד' אמות אלו ומניחתו בד' אמות אחרות על כרחו ויש לו שם ד' אמות אחרות כמו מי שהוציאוהו נכרים מד' אמות ונתנוהו בד' אמות אחרות שיש לו שם ד' אמות וכן מאותו ד' אמות לד' אמות אחרות וכן לעולם^ע).

ואם באמצעה יש לה מחיצות עשרה ובראשה אין לה^עא כגון שהיא עמוקה באמצעיתה ובראשה היא משופעת והולכת כלפי מעלה קצת כדרך ספינות קטנות אעפ"כ כולה כד' אמות אפילו כשעומדת מפני שכולה רשות היחיד היא שראשיה הם כחורי רשות היחיד שנידונים כרשות היחיד^עב כמו שנתבאר בסי' שמ"ה^עג.

ואפילו אם גם באמצעיתה אינה עמוקה עשרה אלא שיש בה לחקוק להשלימה לעשרה^עד דהיינו עובי הנסרים שבקרקעיתה שיש בה כדי להשלים גובהה לעשרה הרי הם מצטרפים להשלימה^עה ונעשית כולה כד' אמות שהרי יש לה מחיצות שהן גבוהות עשרה מבחוץ שעובי קרקעיתה שמן הצדדים כלפי חוץ מצטרף הוא עם המחיצות אשר עליו (לפי שאף עובי זה שמן הצדדים רואים אותו כאלו עומד כמחיצה על גבי קרקעיתה משום תורת גוד אסיק כמו שנתבאר בסי' שמ"ה^עו) והרי זה דומה לחצר שקרקעיתה גבוה מחצר אחרת ה' טפחים וכותל גבוה ה' טפחים מפסיק ביניהם ואין כותל זה גבוה י' טפחים אלא לחצר הנמוכה אבל להגבוהה אינו גבוה י' ואעפ"כ היא מחיצה גמורה לשתיהן כמו שנתבאר בסי' שע"ב^עז הואיל שאף לחצר הגבוה הוא גבוה י' מבחוץ ועוד שכיון שבקרקעיתה יש כדי לחקוק להשלימה לעשרה אנו רואים כאלו הוא חקוק כי יש מי שאומר^עח שבכל מקום אומרים חוקקים להשלים ויש לסמוך על דבריהם לענין תחומין^עט שהלכה כדברי המיקל בהם^פ:

ח אם נכנס לספינה^פא על דעת שלא להפליג חוץ לתחום^פב ויצאה הספינה חוץ לתחום וחזרה לאחוריה לנמל שהפליגה משם הרי הוא כאלו לא יצא שנעשה כמו שהוציאוהו נכרים חוץ לתחום והחזירוהו לתחומו ואפילו אם נכנס על מנת להפליג אלא שנכנס מבעוד יום ולא יצא^פג ממנה משנכנס השבת אע"פ שהיתה למטה מי' טפחים שקנה שם שביתה מכל מקום אם אח"כ חזרה לתוך תחום המקום שקנה שם שביתה הרי הוא כאלו לא יצא שכיון שנכנס לה מערב שבת הרי זה כיוצא שלא לדעת כמו שנתבאר:

ט פירות שהוציאם חוץ לתחום והחזירם לתחומם אפילו במזיד הרי הם כאלו לא יצאו מה טעם אנוסים הם ביציאתם ובחזרתם^פד והרי כל העיר להם כד' אמות כבתחלה וחוצה לה אלפים לכל רוח^פה אם הוא יו"ט שההוצאה מרשות לרשות מותרת בו ואם הוא שבת מותרים עכ"פ באכילה במקומם^פו.

ואפילו לאותו ישראל שהחזירם לצרכו אין דינם כשאר דבר הבא מחוץ לתחום שאסור למי שהובא בשבילו^פז הואיל ופירות אלו היו כבר בתחום זה בשבת זו ואפילו המחזיר עצמו שעשה איסור אין קונסין אותו שלא יאכלם בשבת^פח.

(ואינו דומה להמעשר פירות בשבת^פט שקנסו אותו שלא יאכל מהם^צ לפי שע"י עשיית האיסור נתקנו לאכילה שלא היו ראויים כלל מקודם לכן מפני שהם טבל אבל פירות אלו היו ראויים לו כשהיה עמהם חוץ לתחום ולא הועיל לו כלום לאכילתם במה שהחזירם לתחומם ואינו נהנה מן האיסור באכילתו אותם^צא.

ואינו דומה להמבשל בשבת^צב פירות הנאכלים חיים שאסורים מפני שעשה בהם איסור של תורה אבל תחומין הם מדברי סופרים^צג).

וכל זמן שלא הוחזרו והם חוץ לתחום אם הוציאם בשוגג מותרים לאכלם^צד ואסור לטלטלם חוץ מד' אמות^צה ואם הוציאם במזיד אסורין אפילו למי שלא הוציאם בשבילו^צו ואינו דומה לבא מחוץ לתחום ע"י נכרי שמותר למי שלא הובא בשבילו^צז שכיון שנעשה האיסור ע"י ישראל החמירו יותר לאסור לכל אדם^צח.

ואעפ"כ מותר לטלטלם תוך ד' אמות^צט ואין להם דין מוקצה אע"פ שאינם ראויים באכילה לשום אדם מישראל כיון שאין איסורן אלא משום קנס לא רצו לקנוס אלא באכילה ולא בטלטול^ק: