ז
ז וכן מי שבא בספינה בשבת ונכנסה הספינה לתוך עיר המוקפת לדירה מהלך את כולהנא ואין זה כיצא לדעת כיון שהיה כבר בספינה מבעוד יום שהיא שעת היתר לצאת חוץ לתחום ובשבת הוציאתו הספינה חוץ לתחום והוא לא עשה כלוםנב אבל אם לא נכנסה לעיר המוקפת [ל]דירה אסור לצאת מהספינהנג אם היתה במקום למטה מי' טפחים משנכנס השבת והפליגה מאותו מקום יותר מאלפיםנד כמו שנתבאר בסי' ת"דנה.
במה דברים אמורים כשהיה בספינה מבעוד יום (ולא יצא ממנה ליבשה משנכנס השבת או שיצא ממנה במקום שלא היה אפשר לו להשאר שמה עד למוצאי שבת שהספינה של נכרים ולא ימתינו עליו והוצרך לחזור לספינה שזהו אנוס הוא בחזירתו לספינהנו וביציאתו בה חוץ לתחום מאותו מקום) אבל אלו שקונים שביתה בספינהנז ויוצאים ממנה לבתיהם ללון ולמחר נכנסים לספינה ומפליגים הרי זה כיוצא לדעתנח ואם נכנס לעיר המוקפת [ל]דירה אינה חשובה לו כד' אמות כיון שלא שבת באויר מחיצותיה ואסור לצאת מהספינה לעירנט אף אם לא היתה לעולם למטה מי' טפחים לפי שאף את"ל שאין תחומים למעלה מי' טפחים ולא קנה שביתה בין השמשות כשהיה בספינה מכל מקום הרי קנה שביתה אחר כך בביתוס.
אבל מכל מקום הספינה כולה נחשבת לו כד' אמות אפילו אם היתה מהלכת הכל למטה מי' טפחיםסא ויכול להלך בכולה אף לאחר שהפליגה חוץ לתחום הואיל ושבת באויר מחיצותיהסב אבל אסור לצאת מספינה לספינהסג ומכל מקום יכול ליכנס לספינה קטנה לעשות צרכיו ולחזור לספינה גדולהסד כמו שיתבאר בסי' ת"ו.
ואם נפחתו דפני הספינה בשבת ואינן גבוהים י' טפחים אינו מהלך בה יותר מד' אמותסה ואפילו אם לא יצא ממנה משנכנס השבת אלא שהיתה במקום אחד למטה מי' טפחים משנכנס השבת והפליגה מאותו מקום יותר מאלפים שכיון שאין לה מחיצות אין כולה כד' אמותסו.
(ואפילו במקום שהיא עומדת למעלה מי' טפחים אינו מהלך בה יותר מד' אמות שלא אמרו אין תחומין למעלה מעשרה אלא בהילוך הספינה על פני המים שהוא דומה לקפיצה באויר ואינו נקרא הילוך כמו שנתבאר בסי' ת"דסז אבל הילוך האדם בתוך הספינה הילוך הוא כמו המהלך בארץסח.
במה דברים אמורים כשהיא עומדת אבל כשהיא מהלכת מהלך את כולה בכל עניןסט מפני שטרם שיספיק להלך (ד' אמות) אפילו פסיעה אחת נוטלתו הספינה מד' אמות אלו ומניחתו בד' אמות אחרות על כרחו ויש לו שם ד' אמות אחרות כמו מי שהוציאוהו נכרים מד' אמות ונתנוהו בד' אמות אחרות שיש לו שם ד' אמות וכן מאותו ד' אמות לד' אמות אחרות וכן לעולםע).
ואם באמצעה יש לה מחיצות עשרה ובראשה אין להעא כגון שהיא עמוקה באמצעיתה ובראשה היא משופעת והולכת כלפי מעלה קצת כדרך ספינות קטנות אעפ"כ כולה כד' אמות אפילו כשעומדת מפני שכולה רשות היחיד היא שראשיה הם כחורי רשות היחיד שנידונים כרשות היחידעב כמו שנתבאר בסי' שמ"העג.
ואפילו אם גם באמצעיתה אינה עמוקה עשרה אלא שיש בה לחקוק להשלימה לעשרהעד דהיינו עובי הנסרים שבקרקעיתה שיש בה כדי להשלים גובהה לעשרה הרי הם מצטרפים להשלימהעה ונעשית כולה כד' אמות שהרי יש לה מחיצות שהן גבוהות עשרה מבחוץ שעובי קרקעיתה שמן הצדדים כלפי חוץ מצטרף הוא עם המחיצות אשר עליו (לפי שאף עובי זה שמן הצדדים רואים אותו כאלו עומד כמחיצה על גבי קרקעיתה משום תורת גוד אסיק כמו שנתבאר בסי' שמ"העו) והרי זה דומה לחצר שקרקעיתה גבוה מחצר אחרת ה' טפחים וכותל גבוה ה' טפחים מפסיק ביניהם ואין כותל זה גבוה י' טפחים אלא לחצר הנמוכה אבל להגבוהה אינו גבוה י' ואעפ"כ היא מחיצה גמורה לשתיהן כמו שנתבאר בסי' שע"בעז הואיל שאף לחצר הגבוה הוא גבוה י' מבחוץ ועוד שכיון שבקרקעיתה יש כדי לחקוק להשלימה לעשרה אנו רואים כאלו הוא חקוק כי יש מי שאומרעח שבכל מקום אומרים חוקקים להשלים ויש לסמוך על דבריהם לענין תחומיןעט שהלכה כדברי המיקל בהםפ:
הערות
- נא. מרדכי רמז תקא בשם רבינו יואל. הובא ב ב"י סוף סימן תד . אור זרוע ח"ב סי' ו. הגהות אשרי פ"ד ס"א. דרכי משה סי' תו. מ"א ס"ק ו. וכ"ה לעיל סי' תד ס"ג.
- נב. רשב"ם בתוס' מג, א ד"ה הלכה (דמה"ט מותר לכתחלה. אלא שבזה לא קיי"ל כוותיה לעיל סי' רמח ס"ה וקו"א שם ס"ק ג). וראה לעיל שם שמטעם זה מותר לילך חוץ לתחום אם נכנס לספינה ג' ימים לפני השבת. ושם ס"ט, שמטעם זה יורדת גם גזירת לשוט בשבת.
- נג. ראה מ"מ וציונים.
- נד. רמ"א ו מ"א סי' תד (ס"ק ד וסוף ס"ק ה).
- נה. סעיף ג.
- נו. ומותר, כמבואר בתשובת הרמב"ם סוס"י שח.
- נז. ע"י שישבו בספינה כל בין השמשות, כדלעיל סי' רמח ס"ט.
- נח. ש"ע ס"ז (שמותר רק מטעם שבת באויר מחיצות). ר"ן (שבת יט, ב ד"ה ולפיכך, דהוי לדעת). הובא ב ב"י סי' רמח ד"ה ומ"ש רבינו בשם בה"ג. ריב"ש (סי' קנב). הובא ב ד"מ שם ס"ק ב. וכ"ה בהג"א (פ"ד ס"ג ד"ה אי אפשר) גבי נפחתו כו' (דבכה"ג מועיל לקנות שביתה. וא"כ צריך לומר שגם לפנ"ז שם ד"ה ואם עבר ונכנס בשבת לא שרינן בדיר וסהר) דמיירי בכה"ג (שנכנס לפני בין השמשות וקנה שביתה) דאל"כ הרי מבואר שם לעיל בהג"א (ד"ה ר"י אוסר) מאור זרוע בשם אביו דאין לו אלא ד' אמות (אפילו בספינה, דלא קנה שביתה). ומ"ש המ"א (סוף ס"ק ז שגם בכה"ג הוה ליה כיצא שלא לדעת) הוא היפך השו"ע ודו"ק וצע"ג . וכן הקשה באליה רבה ס"ק ז. תוספת שבת ס"ק י. מאמר מרדכי ס"ק א.
- נט. הגהות אשרי פ"ד ס"ג ד"ה ואם עבר. מ"א ס"ק ז. וכ"ה לעיל סי' רמח ס"ט.
- ס. וכדלעיל סי' תד ס"ג ביצא פעם אחת ליבשה משחשכה וחזר לספינה, וש"נ.
- סא. מ"א סי' תד ס"ק ב.
- סב. רבה מב, ב. שו"ע ס"ז. וכדלעיל ס"ה שכששבת באויר מחיצותיה נחשבת כד' אמות אפילו יצא לדעת. וכדלעיל סי' שסב ס"ט דספינה חשובה מוקפת לדירה.
- סג. גמרא מב, סע"ב.
- סד. ראב"ן הובא ב מ"א שם.
- סה. הגהות אשרי שם ד"ה אי אפשר מהגמרא מב , סע"ב. שו"ע שם.
- סו. כ"מ בגמרא דקאי אמתניתין דמיירי בכה"ג (שלא יצאו ממנה משנכנס השבת). וכ"ה באור זרוע ח"ב סי' ג. וראה מ"מ וציונים.
- סז. סוף סעיף א.
- סח. כ"מ מלשון הר"ן שם וריב"ש שם שבב"י וד"מ סי' רמ"ח שם. ומסתימת הגהות אשרי שם מאור זרוע בשם אביו. וכ"מ בשו"ע שם. דהא גמירא שאין סתם ספינה מהלכת למטה מעשרה כדאיתא בשבת דף (קא) [ק, ב] ובפרט יותר מד' אמות בקפיצה (ראה רש"י שם ד"ה גשושי, שמא תמהר לילך ותשכון לארץ. וכאן מיירי שבכל פסיעה של אדם הולכת הספינה ד' אמות). וכל כה"ג הוה ליה לפרש. אלא ודאי סבירא להו (לפוסקים הנ"ל שאוסרים) דלא כמשמעות התוס' דף מג ד"ה האי (בדעת ר' זירא, דמותר למעלה מי' מעיקרא דדינא) והריטב"א (מג, ב ד"ה בחד בשבא) שבב"י שם . וראה זכרון יוסף אות ריד.
- סט. ב"י מהגמרא שם . שו"ע שם.
- ע. רש"י שם ד"ה נוטלתו בשם דודו רבי שמעון. מ"א ס"ק ח.
- עא. אור זרוע ח"ב סי' ג. רמ"א ס"ז.
- עב. מ"א ס"ק י.
- עג. סעיף ח.
- עד. אור זרוע שם. רמ"א שם.
- עה. מ"א ס"ק יא.
- עו. סעיף א. וראה שם ס"ד דהיינו אפילו יש חלל הרבה תחתיה. וראה מ"מ וציונים.
- עז. סעיף ח.
- עח. רבי מאיר בברייתא יא , ב.
- עט. אליה רבה ס"ק י. אבל לא לענין צורת הפתח, כדלעיל סי' שסב סכ"ב. ולענין טלטול ע"ג הספינה ראה לעיל סי' שנה ס"ו-ז.
- פ. עי' סי' שצח ס"ה בהג"ה (ולעיל שם ס"ו) שפסק ג"כ כרבי מאיר (במשנה נז, א) לגבי רבנן מהאי טעמא. עי' שם במרדכי רמז תקד ורא"ש פ"ה סי' ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.