ד

ד מי שהפליגה ספינתו בים מהלך את כולה הואיל ושבת באויר מחיצות ואם נפחת דפני הספינה בשבת אם היא מהלכת מהלך את כולה ואם היא עומדת אינו מהלך בה אלא ד' אמות ואם בראשה אין לה מחיצות עשרה ויש בקרקעיתה לחקוק ולהשלימה לעשרה מהלך את כולהטו:

מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת מותר לעשות לו מחיצה של בני אדםטז שעירבו לאותו רוחיז ויכולים לילך שם ויעשה סביביו כמו מחיצה ויכנס ביניהם (עד תוך התחום או עד פחות מד' אמות לתוך התחום שמשם יכול לילך גם בלא מחיצה לתוך התחוםיח) וכיון שנכנס תוך התחום ברשות מפני שכל ההיקף שתוך המחיצה נעשה לו כד' אמות הרי זה כאלו לא יצא כלל מתחומו כיון שיצא שלא לדעתיט והוא שלא ידעו אותם שנעשית מהם המחיצה שלשם כך נקראוכ כמו שנתבאר בסי' שס"בכא.

ואפילו אם ההיקף שבתוך מחיצה זו הוא יותר מאלפים אמה נחשב כולו כד' אמות לזה שיצא חוץ לתחוםכב אע"פ שאינו נחשב כד' אמות למי שלא יצא חוץ לתחום הואיל ונעשית המחיצה בשבת כמו שנתבאר בסי' ת"ג (ע"ש הטעםכג).

אבל אם יצא חוץ לתחום לדעת אסור לילךכד אפילו בתוך מחיצהכה יותר מד' אמות כמו שיתבארכו:

הערות

  1. טו. קטע זה מיותר, ונתבאר לקמן ס"ז (והוא לשון השו"ע ס"ז ותוכן דברי רמ"א שם). וראה קונטרס השלחן איך נשתרבבו שורות אלו בדפוס ראשון לכאן.
  2. טז. רב נחמן מג, ב. טור ושו"ע ס"ד.
  3. יז. רש"י שם ד"ה בדמלו. טור ושו"ע שם.
  4. יח. רבא מד , רע"א. רש"י שם מג, סע"ב – מד, רע"א. תוספת שבת ס"ק ד. וכדלעיל סוף ס"א.
  5. יט. כדלקמן ס"ה וש"נ.
  6. כ. גמרא מד , ב. טור ושו"ע שם.
  7. כא. סעיף יד.
  8. כב. רש"י מב, א ד"ה מהלך. (רמב"ם) [ראב"ד] הל' שבת פכ"ז הי"ד. מ"מ שם בשם הרשב"א (עבודת הקדש שער ה סי"ג). מ"א ס"ק ב.
  9. כג. המובא ברש"י המצויין שם.
  10. כד. משמעות הגמרא מג, ב (משכתיה שמעתא). רא"ש פ"ד ס"ד. טור ושו"ע שם.
  11. כה. מ"א ס"ק ד.
  12. כו. סעיף ו, כשנכנס לעיר אחרת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.