או"ח סימן שפז — שותפין במבוי צריכים לערב בחצירות
א
שפז שותפין במבוי צריכים לערב בחצירות ובו ב' סעיפים:
א המשתתפים במבוי צריכים לערב בחצירותא בכל חצר שיש בה ב' בתיםב ואע"פ שהם מעורבים ומשותפים כבר אין סומכין על שיתוף זה בחצר שלא עירבו בה כדי שלא ישכחו התינוקות שבחצר זו תורת עירובג שהרי אין התינוקות מכירים מה נעשה במבויד ויאמרו אבותינו לא עירבוה.
אבל חצרות הפתוחות זו לזו אינם צריכים לערב זו עם זו ששיתוף המבוי מחברן ומטלטלין מזו לזו בין דרך המבוי בין דרך פתחיהםו.
ואם נשתתפו במבוי בפת סומכים עליו בחצרות ואין צריך לערב כל חצר לעצמהז לפי שהתינוקות מכירים בפתח שנשתתפו בה במבוי שמתוך שהפת היא חיי האדם עיניהם תלויות בהט.
ולכן אין נוהגין עכשיו לעשות עירובי חצרות בשום חצר שיש בה בתים הרבה לפי שסומכין על השיתוף שבבית הכנסת הנעשה מפת שמועיל גם לחצרותי אם מותר לטלטל מהן לבית הכנסתיא ולכן נוהגין לתלותו בבית הכנסתיב כדי שיהא מפורסם לתינוקותיג:
הערות (13)
- א. משנה עג , ב. ובגמרא שם שהיא כרבי מאיר בברייתא עא, ב. רמב"ם פ"א הי"ט. דיעה הא' ב שו"ע. מ"א.
- ב. כדלעיל סי' שסו ס"ו.
- ג. ברייתא עא , ב. משנה פ, ב. רמב"ם שם. שו"ע.
- ד. רמב"ם ושו"ע שם.
- ה. ברייתא שם.
- ו. רש"י עא, ב ד"ה ד"ה מערבין בחצרות. ב"ח. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ב. דלא כשו"ע.
- ז. גמרא שם (כמאן דאמר דבפת כולי עלמא מודו דבחדא סגי). רמב"ם ודיעה הא' בשו"ע שם.
- ח. רמב"ם שם. שו"ע.
- ט. ב"י ד"ה אבל הרמב"ם. לבוש.
- י. לבוש. ט"ז ס"ק ב.
- יא. עי' סוס"י שסה ושסו ס"ו.
- יב. אגור סי' תרסא. בשם שו"ת מהרי"ל החדשות סי' לח סוף אות א. הובא בב"י סוס"י שסו.
- יג. שו"ת מהרי"ל שם. לבוש שם.
ב
ב מבוי שעירבו כל חצרות שבו כל חצר לעצמה ואחר כך נשתתפו כולן במבוי ביין או מין אחר שאינו פת ושכח אחד מבני החצר ולא עירב עם בני חצירו לא הפסיד כלוםיד שהרי כולם נשתתפו במבוי ועל השיתוף סומכין ולא הצריכו לערב בחצר עם השיתוף אלא שלא לשכח התינוקות והרי עירבוטו (בחצרותטז וגם בחצר זו עירבו) (רוב בני החצריז ומפני המיעוט שלא עירבו לא תשתכח תורת עירוב).
ואם שכחו כולם מלערב בחצרות אם אין מקפידין על פרוסתןיח שבבתיהםיט אם זה יאכל משל זה (כשיעור ב' סעודות של עירוב) הרי הן כמעורבין וסומכין על השיתוף שבמבוי בשבת ראשונה בלבד ואין מתירין להם דבר זה אלא מדוחק: