ב

ב מבוי שעירבו כל חצרות שבו כל חצר לעצמה ואחר כך נשתתפו כולן במבוי ביין או מין אחר שאינו פת ושכח אחד מבני החצר ולא עירב עם בני חצירו לא הפסיד כלוםיד שהרי כולם נשתתפו במבוי ועל השיתוף סומכין ולא הצריכו לערב בחצר עם השיתוף אלא שלא לשכח התינוקות והרי עירבוטו (בחצרותטז וגם בחצר זו עירבו) (רוב בני החצריז ומפני המיעוט שלא עירבו לא תשתכח תורת עירוב).

ואם שכחו כולם מלערב בחצרות אם אין מקפידין על פרוסתןיח שבבתיהםיט אם זה יאכל משל זה (כשיעור ב' סעודות של עירוב) הרי הן כמעורבין וסומכין על השיתוף שבמבוי בשבת ראשונה בלבד ואין מתירין להם דבר זה אלא מדוחק:

הערות

  1. יד. משנה עג , ב. ובגמרא שם שבזה מודה אף רבי מאיר. רמב"ם פ"ה הי"ג. ובמ"מ שם הי"ד דמיירי ביין או בדברים אחרים.
  2. טו. גמרא שם . רמב"ם שם.
  3. טז. רמב"ם שם (משמע שהפירוש הוא - "רוב החצרות").
  4. יז. רע"ב פ"ו מ"ח ד"ה מותרים כאן וכאן.
  5. יח. ירושלמי פ"ו ה"ח. רמב"ם פ"ה הי"ד. מ"א ס"ק א.
  6. יט. מ"מ שם. ב"י ד"ה אבל הרמב"ם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.