שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ב הלכות עירובין

או"ח סימן שפה — דין צדוקי ומומר בעירוב

א

שפה דין צדוקי ומומר בעירוב ובו ד' סעיפים:

א הצדוקים הם כישראל ומבטלים רשותא ואין צריך לשכור מהם כדי להרחיק דירתו מהם הואיל והם שומרי שבתב ואינם עובדים אלילים אבל עירוב שלהם אינו מועיל כיון שאינם מודים בעירובג:

הערות (3)
  1. א. משנה סא , ב. גמרא סח, ב. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' קצט ס"ב.
  2. ב. לבוש ס"א. עי' תוס' סא, ב סד"ה הדר.
  3. ג. רמב"ם פ"ב הט"ז. טור ושו"ע שם.

ב

ב כותי הרי הוא כשאר נכרים ואין לו תקנה אלא בשכירותד:

הערות (1)
  1. ד. חולין דף ו , א. רש"י שם ד"ה לבטל רשות. טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' קצט ס"ב. סי' רטו ס"ב.

ג

ג ישראל מומר לע"זה או לחלל שבתות בפרהסיאו אפילו אינו מחללו אלא באיסורי דברי סופריםז הרי הוא כנכרי לכל דבריוח וצריך לשכור ממנו ואינו דומה לצדוקי שהם מחללים ג"כ באיסורי דברי סופרים בפרהסיא לפי שהצדוקים אנוסים הם שמעשה אבותיהם בידיהםט ואם אינו מחללו אלא בצנעאי אפילו מחללו באיסורי תורה הרי הוא כישראל לכל דבריו ומבטל רשותיא (או מערב).

ואינו נקרא מומר לחלל שבתות בפרהסיא אלא כשרגיל בכך ואינו נזהר כלל אבל לא כשחיללו פעם באקראי בעלמא כשהיה דחוק לפי שעהיב:

הערות (8)
  1. ה. גמרא חולין ה, א. עירובין סט, רע"ב. רמב"ם פ"ב הי"ג. שו"ע ס"ג. וראה לקמן חיו"ד סי' ב קו"א ס"ק ט (לענין שחיטה) דהיינו אפילו פעם אחת בצנעה ולתיאבון. וראה גם לעיל סי' לט ס"א וש"נ. ושם גם לענין מומר לכל התורה ולענין מומר להכעיס.
  2. ו. ברייתא שם חולין ו, א ובעירובין סט , ב. טור ושו"ע שם. וראה לקמן שם קו"א ס"ק י.
  3. ז. רש"י עירובין סט, א ד"ה במזיד. תוס' שם ד"ה כאן. רא"ש פ"ו סי' יד. טור ושו"ע שם. וראה שו"ת צ"צ חיו"ד סי' א אות ג.
  4. ח. רב אשי שם סט, ב. רמב"ם שם. וראה גם לעיל סי' קכח סנ"ב וש"נ.
  5. ט. ב"י ד"ה ומ"ש אפילו. מ"א ס"ק א. ט"ז ס"ק א.
  6. י. ברייתא וגמרא שם. רש"י שם ד"ה כגון זה וד"ה בשוק. טור ושו"ע שם.
  7. יא. טור ושו"ע שם.
  8. יב. תוס' שם סד"ה הוציא. הגהות מיימוניות פ"ב אות ע. מ"א ס"ק ב. ולענין שחיטה - ראה לקמן חיו"ד סי' ב קו"א ס"ק י, דהיינו אפילו פעם אחת לתיאבון.

ד

ד ישראל שהמיר ויש לו בית בשכונת היהודים שעירבו לכל השנה וגם הוא עירב עמהם אם אין לו פתח אחרת כלל אלא לשכונה זו הרי הוא אוסר בכל שבת שחל לאחר שהמיר עד שישכיר שכבר נתבטל עירובו כשהמיר לע"זיג אבל אם יש לו פתח אחר לשכונת הנכרים אפילו הוא פתח קטן וצר (שאינו רגיל בו לעולם ואפילו אינו פתח גמור אלא חלון ד' על ד'יד) אינו אוסר עליהםטו (לפי שבאותו פתח או חלון הפתוחים לשכונת הנכרים הוא חפץ בהם יותר מבפתח הגדול שלשכונת היהודים כיון שהמיר לדתם ונעשה פתח זה כאלו אינו רגיל לילך בו כלל לשכונת היהודים ואינו אוסר עליהם אע"פ שמכניס ומוציא דרך עליהם גמלים וקרונות כל היום כולו כמו שיתבאר בסי' שפ"ט):

הערות (3)
  1. יג. שו"ת רשב"א ח"א סי' תרסא. שו"ע ס"ד.
  2. יד. שו"ת רשב"א שם. וכדלעיל סי' שעב ס"ד שפחות מזה לא נקרא פתח.
  3. טו. עי' ב"י בסוף הסימן שהביא משו"ת רשב"א שם הטעם שדוחין אותו. וכ"ה בשו"ע שם. ו ראה לקמן סוס"י שפו דהיינו מטעם שכופין על מדת סדום. ובמומר לא שייך כפיה. וצ"ע. ולכן נתבאר כאן הטעם הב' שבשו"ת הרשב"א שם. הובא בב"י שם. ובתוספת שבת ס"ק ו.