ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשפה דין צדוקי ומומר בעירוב ובו ד' סעיפים:ד
ד
ד ישראל שהמיר ויש לו בית בשכונת היהודים שעירבו לכל השנה וגם הוא עירב עמהם אם אין לו פתח אחרת כלל אלא לשכונה זו הרי הוא אוסר בכל שבת שחל לאחר שהמיר עד שישכיר שכבר נתבטל עירובו כשהמיר לע"זיג אבל אם יש לו פתח אחר לשכונת הנכרים אפילו הוא פתח קטן וצר (שאינו רגיל בו לעולם ואפילו אינו פתח גמור אלא חלון ד' על ד'יד) אינו אוסר עליהםטו (לפי שבאותו פתח או חלון הפתוחים לשכונת הנכרים הוא חפץ בהם יותר מבפתח הגדול שלשכונת היהודים כיון שהמיר לדתם ונעשה פתח זה כאלו אינו רגיל לילך בו כלל לשכונת היהודים ואינו אוסר עליהם אע"פ שמכניס ומוציא דרך עליהם גמלים וקרונות כל היום כולו כמו שיתבאר בסי' שפ"ט):
הערות
- יג. שו"ת רשב"א ח"א סי' תרסא. שו"ע ס"ד.
- יד. שו"ת רשב"א שם. וכדלעיל סי' שעב ס"ד שפחות מזה לא נקרא פתח.
- טו. עי' ב"י בסוף הסימן שהביא משו"ת רשב"א שם הטעם שדוחין אותו. וכ"ה בשו"ע שם. ו ראה לקמן סוס"י שפו דהיינו מטעם שכופין על מדת סדום. ובמומר לא שייך כפיה. וצ"ע. ולכן נתבאר כאן הטעם הב' שבשו"ת הרשב"א שם. הובא בב"י שם. ובתוספת שבת ס"ק ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.