שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ב הלכות עירובין

או"ח סימן שעח — דין החצרות הפתוחות זו לזו

א

שעח דין החצרות הפתוחות זו לזו ובו ה' סעיפים:

א ג' חצרות הפתוחות זו לזוא ופתוחות כולן ג"כ למבויב או לרשות הרביםג ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעית והחיצונות לא עירבו זו עם זו הרי החיצונות אסורות זו עם זו להוציא כלים ששבתו בבתים מזו לזו דרך האמצעית והאמצעית מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה.

במה דברים אמורים כשאמצעית נתנה עירובה בזו ועירובה בזוד שאז דיורי האמצעית בחיצונותה שהעירוב הוא משום דירהו ואין דיורי החיצונים באמצעית שהרי אין עירובן בה או אפילו נתנו החיצונות עירובן באמצעית לערב עמה אלא שלא נתנוהו שתיהן בבית אחד שבאמצעי אלא זו נתנה בבית זה וזו נתנה בבית אחר שבאמצעיתז שאז ג"כ לא נתחברו דיורי החיצונות זו עם זוח שדיורי זו הם בבית זה ודיורי זו בזה ולכן הן אסורות זו על זו אבל אם נתנוהו בבית אחד באמצעית הרי נתחברו דיורי שלשתן בבית זה ומעורבות הן וכולן מותרות זו עם זו:

הערות (8)
  1. א. משנה מה ב כרבי שמעון. רב חמא בר גוריא אמר רב מט, ב. טור ושו"ע ס"א.
  2. ב. טור (וראה ב"י). עולת שבת ס"ק א. אליה רבה ס"ק א.
  3. ג. משנה שם. שו"ע שם.
  4. ד. רב יהודה מח , א. הגהות אשרי פ"ד סי"ב. ושו"ע שם.
  5. ה. רש"י שם ד"ה שנתנה אמצעית. ט"ז ס"ק א.
  6. ו. עירובין מט, סע"א. וכדלעיל סי' שסו ס"ד-ה.
  7. ז. רב ששת שם . הגהות אשרי שם. שו"ע שם. וכדלעיל סי' שסו ס"ט, שכל העירוב צריך להיות בבית אחד (אפילו באופן שאין צריך להיות בכלי אחד). וראה גם לקמן סי' שפו ס"ט.
  8. ח. רש"י שם רע"ב. לבוש ס"א. באר הגולה.

ב

ב ב' חצרות זו לפנים מזוט וחיצונה פתוחה למבוי ופנימית לחיצונה ולא למבוי ועל ידי כך יש לה דריסת הרגל על החיצונהי שאין לה דרך לצאת למבוי אלא דרך החיצונהיא עירבה פנימית לעצמה והחיצונה לא עירבה כלל או שעירבה ואין עירובה מועיל כגון ששכח אחד מאנשי החצר ולא עירב עם בני החצריב שהוא אוסר עליהם החצר עד שיבטל רשותו כמו שיתבאר בסי' ש"פיג הרי הפנימית מותרת להוציא לחצרה כלים ששבתו בבתים ואין החיצונה אוסרת עליה הואיל ויש מחיצה ביניהן ואין לחיצונה דריסת הרגל עליה.

עירבה חיצונה לעצמה ולא עירבה הפנימית כלל או ששכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורותיד שכיון שפנימית אסורה בחצרה ויש לה דריסת הרגל על החיצונה אוסרת אותה שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומהטו כשיש לה שם דריסת הרגל.

עירבה כל אחת לעצמה כל אחת מותרת בחצרהטז ואין הפנימית אוסרת על החיצונה אע"פ שלא עירבה עמה הואיל והיא מותרת בחצרה ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומהיז:

הערות (9)
  1. ט. משנה עה , א כת"ק. טור ושו"ע ס"ב.
  2. י. רש"י שם ד"ה זו לפנים. טור ושו"ע שם.
  3. יא. ב"י ד"ה שתי חצרות. ט"ז ס"ק ב.
  4. יב. משנה שם. טור ושו"ע שם.
  5. יג. סעיף א.
  6. יד. משנה שם. טור ושו"ע שם.
  7. טו. גמרא שם. ט"ז ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' שעה ס"א. סי' שעז.
  8. טז. משנה שם. טור ושו"ע שם.
  9. יז. גמרא שם. לבוש ס"א. וכ"ה לעיל סי' שעה ס"א. לקמן סי' שפב סוף ס"כ.

ג

ג עירבו הפנימית והחיצונה ביחדיח ונתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורותיט שכיון שהפנימית אסורה בחצרה אוסרת גם החיצונה שיש לה עליה דריסת הרגלכ.

אבל אם שכח אחד מן החיצונה ולא עירב חיצונה אסורה ופנימית מותרתכא דכיון שעירובה אצלה ואין לחיצונה דריסת הרגל עליה אלא בשביל עירובה שמרגילה לתוכה תסלקנה מעליה ותשאר לבדה בעירובה שאצלה ותהיה מותרתכב.

אבל אם נתנו עירובן בחיצונה אפילו שכח אחד מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורותכג שאף אם הפנימית תסלק את החיצונה מעליה הרי אין עירובה אצלה ובמה יתערבו דיוריהכד:

הערות (7)
  1. יח. שם . טור ושו"ע ס"ג.
  2. יט. ברייתא שם ע"ב. טור ושו"ע שם.
  3. כ. רש"י שם סע"א. לבוש ס"ג.
  4. כא. ברייתא שם כחכמים. טור ושו"ע שם.
  5. כב. גמרא שם. טור ולבוש שם.
  6. כג. בברייתא שם . טור ושו"ע שם.
  7. כד. רש"י שם סע"א. לבוש שם.

ד

ד אם יחיד דר בפנימית ויחיד בחיצונהכה או אפילו שנים דרים בחיצונה ועירבו ביניהםכו אין היחיד שבפנימית אוסר על החיצונה אע"פ שלא עירבו יחד הואיל והיא רגל המותרת במקומה שאין שם מי שיאסר עליוכז.

והוא הדין רבים שהם כיחיד שאינן אוסרים זה על זה ואינן צריכים לערב ביניהןכח כגון האב עם בניוכט שמקבלים ממנו פרסל וכל כיוצא בהם ממה שנתבאר בסי' ש"עלא:

הערות (7)
  1. כה. במשנה שם . טור ושו"ע ס"ד.
  2. כו. טור ושו"ע שם, כ שמואל שם עה, ב.
  3. כז. רש"י עג, א ד"ה האב ובנו. לבוש ס"ד.
  4. כח. מ"מ פ"ד הי"ט. רמ"א ס"ד.
  5. כט. רב חסדא עג , א. לפירש"י שם.
  6. ל. ב"י בסוף הסימן.
  7. לא. סעיף ז.

ה

ה וכן ג' חצרות זו לפנים מזו ויחיד בכל אחת אע"פ ששנים הפנימים עוברים על החיצונה אינן אוסרים עליה מפני שהיא רגל המותרת במקומה ואם היו שנים בשלישית הפנימית ולא עירבו ביניהם אוסרים על היחידים שבאמצעית ושבחיצונה מפני שהיא רגל האסורה במקומהלב:

הערות (1)
  1. לב. רמב"ם פ"ד הכ"ג. כשמואל שם לפירוש הרי"ף שם. שו"ע ס"ה.