ב
ב ב' חצרות זו לפנים מזוט וחיצונה פתוחה למבוי ופנימית לחיצונה ולא למבוי ועל ידי כך יש לה דריסת הרגל על החיצונהי שאין לה דרך לצאת למבוי אלא דרך החיצונהיא עירבה פנימית לעצמה והחיצונה לא עירבה כלל או שעירבה ואין עירובה מועיל כגון ששכח אחד מאנשי החצר ולא עירב עם בני החצריב שהוא אוסר עליהם החצר עד שיבטל רשותו כמו שיתבאר בסי' ש"פיג הרי הפנימית מותרת להוציא לחצרה כלים ששבתו בבתים ואין החיצונה אוסרת עליה הואיל ויש מחיצה ביניהן ואין לחיצונה דריסת הרגל עליה.
עירבה חיצונה לעצמה ולא עירבה הפנימית כלל או ששכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורותיד שכיון שפנימית אסורה בחצרה ויש לה דריסת הרגל על החיצונה אוסרת אותה שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומהטו כשיש לה שם דריסת הרגל.
עירבה כל אחת לעצמה כל אחת מותרת בחצרהטז ואין הפנימית אוסרת על החיצונה אע"פ שלא עירבה עמה הואיל והיא מותרת בחצרה ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומהיז:
הערות
- ט. משנה עה , א כת"ק. טור ושו"ע ס"ב.
- י. רש"י שם ד"ה זו לפנים. טור ושו"ע שם.
- יא. ב"י ד"ה שתי חצרות. ט"ז ס"ק ב.
- יב. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- יג. סעיף א.
- יד. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- טו. גמרא שם. ט"ז ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' שעה ס"א. סי' שעז.
- טז. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- יז. גמרא שם. לבוש ס"א. וכ"ה לעיל סי' שעה ס"א. לקמן סי' שפב סוף ס"כ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.