ד

ד אם יחיד דר בפנימית ויחיד בחיצונהכה או אפילו שנים דרים בחיצונה ועירבו ביניהםכו אין היחיד שבפנימית אוסר על החיצונה אע"פ שלא עירבו יחד הואיל והיא רגל המותרת במקומה שאין שם מי שיאסר עליוכז.

והוא הדין רבים שהם כיחיד שאינן אוסרים זה על זה ואינן צריכים לערב ביניהןכח כגון האב עם בניוכט שמקבלים ממנו פרסל וכל כיוצא בהם ממה שנתבאר בסי' ש"עלא:

הערות

  1. כה. במשנה שם . טור ושו"ע ס"ד.
  2. כו. טור ושו"ע שם, כ שמואל שם עה, ב.
  3. כז. רש"י עג, א ד"ה האב ובנו. לבוש ס"ד.
  4. כח. מ"מ פ"ד הי"ט. רמ"א ס"ד.
  5. כט. רב חסדא עג , א. לפירש"י שם.
  6. ל. ב"י בסוף הסימן.
  7. לא. סעיף ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.