או"ח סימן שסח — אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב

שסח אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב ובו ד' סעיפים:

א עירבו ואח"כ נתקלקל העירוב ונתמעט^א משיעורו^ב קודם שנכנס השבת^ג ובא אחד מבני החצר לתקנו להוסיף עליו עד כשיעור אם בא לערב ממין הראשון אין צריך להודיע להם^ד אפילו מערב עליהם משלהם^ה ובלבד שלא יטול פתם מבתיהם שלא מדעתם אלא בני הבית יתנו לו^ו ואפילו אם כלה הראשון לגמרי ובא לערב מחדש משלהם אין צריך להודיעם^ז ואפילו מי שצריך להודיע לו בתחלת העירוב ואין מערבין בתחלה שלא מדעתו כגון שביתו פתוח לשתי חצירות^ח שאין העירוב הזה זכות לו בודאי וכמו שנתבאר בסי' שס"ז אין צריך להודיע לו כשנתקלקל וחוזר ומתקנים אותו שכיון שכבר נתרצה בו בתחלה מן הסתם גם עכשיו יתרצה בו^ט.

אבל אם בא לערב ממין אחר^י (כגון שמתחלה היה פת חטים ועכשיו בא לעשותו מפת אורז^יא) אם כלה מין הראשון לגמרי צריך להודיע^יב לכל מי שצריך להודיע לו בתחלת עירוב^יג שגם עכשיו הוא כתחלת עירוב^יד כיון שכלה מין הראשון לגמרי ושמא לא יתרצו במין זה^טו.

והוא שמערב משלהם אבל אם מזכה להם משלו אין צריך להודיעם אפילו כלה מין הראשון^טז לפי שבודאי יתרצו שיערב עליהם בכל המינים שירצה כיון שהם אין נותנים כלום^יז.

ואם לא כלה מין הראשון לגמרי אלא נתמעט^יח משיעורו קודם שנכנס השבת ובא להוסיף עליו יכול להוסיף אפילו ממין אחר ואין צריך להודיעם^יט אף על פי שמערב משלהם:

ב וכל זה אם בא להוסיף מחמת שנתקלקל אבל אם בא להוסיף מחמת שניתוספו דיורין בחצר^כ אפילו אם מזכה להם משלו^כא צריך להודיע לכל מי מהם שצריך להודיע לו בתחלת עירוב דהיינו כל מי שביתו פתוח לשתי חצרות^כב לפי שהוספה זו היא תחלת עירוב להם^כג ובתחלת עירוב אין מערבין שלא לדעת לכל מי שביתו פתוח לשתי חצרות אפילו אם מזכה לו משלו כי שמא אינו חפץ כלל לערב בחצר זו אלא באחרת^כד:

ג כמה הוא שיעור העירוב^כה בתחלתו בזמן שהם י"ח או פחות שיעורן כגרוגרת פת לכל אחד ואם הם יותר מי"ח אפילו הם אלף או יותר שיעורו מזון ב' סעודות שהם י"ח גרוגרות^כו שהם כששה ביצים^כז בינונית^כח פת^כט ויש אומרים^ל שב' סעודות הן כשמונה ביצים.

וכל זה בתחלת העירוב^לא אבל שיורי עירוב דהיינו עירוב שהיה בו כשיעור ונתמעט אחר שנכנס שבת ראשונה^לב ונשתייר בו אפילו כל שהוא כשר אף לשאר שבתות.

ואפילו אם המשוייר אינו ככר שלם אלא פרוסה^לג ולא אמרו שאין מערבין בפרוסה אלא בתחלת העירוב ואפילו אם נפרס קודם כניסת השבת כשר אם שיעורו קיים עד כניסת השבת שהרי לא הצריכו שלם אלא בשביל שלא יבואו לידי מחלוקת^לד וא"כ דיו כשהוא שלם בשעת הנחתו^לה אבל אם נתמעט משיעורו קודם כניסת השבת אף אם המשוייר הוא ככר קטן שלם פסול שתחלת העירוב הוא תחלת כניסת השבת^לו:

ד אם נתעפש פת העירוב ונפסל מלאכול הרי הוא כמו שכלה לגמרי וצריך לערב מחדש^לז ולכן נהגו במדינות אלו לעשות העירוב בערב פסח מחלת מצה שאינה ממהרת להתעפש^לח ועוד שיכולין לשומרה בימי הפסח ויכולין לשמור העירוב כל השנה^לט וזה טוב יותר מלערב כל ערב שבת כי שמא ישכחו מלערב פעם אחת זהו טעם המנהג אבל באמת יותר טוב לערב כל ערב שבת כי רוב פעמים מצה של עירוב מתקלקלת ומתעפשת מאורך הזמן ואינה ראויה לאכילה והרי היא כמו שכלתה לגמרי וכל המערב בכל ערב שבת יש לו לאכול העירוב למחר כמו שיתבאר בסי' שצ"ד^מ.

והרוצה לעשות על צד היותר טוב יערב משלו בכל ערב שבת ויזכהו לכל הקהל ע"י אחר ובזה אין חשש אם יתקלקל העירוב שבבית הכנסת^מא ולא יברך על שלו כיון שיש עירוב בבית הכנסת ושמא הוא כשר והברכות אינן מעכבות^מב: