ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשסח אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב ובו ד' סעיפים:ד

ד

ד אם נתעפש פת העירוב ונפסל מלאכול הרי הוא כמו שכלה לגמרי וצריך לערב מחדש^לז ולכן נהגו במדינות אלו לעשות העירוב בערב פסח מחלת מצה שאינה ממהרת להתעפש^לח ועוד שיכולין לשומרה בימי הפסח ויכולין לשמור העירוב כל השנה^לט וזה טוב יותר מלערב כל ערב שבת כי שמא ישכחו מלערב פעם אחת זהו טעם המנהג אבל באמת יותר טוב לערב כל ערב שבת כי רוב פעמים מצה של עירוב מתקלקלת ומתעפשת מאורך הזמן ואינה ראויה לאכילה והרי היא כמו שכלתה לגמרי וכל המערב בכל ערב שבת יש לו לאכול העירוב למחר כמו שיתבאר בסי' שצ"ד^מ.

והרוצה לעשות על צד היותר טוב יערב משלו בכל ערב שבת ויזכהו לכל הקהל ע"י אחר ובזה אין חשש אם יתקלקל העירוב שבבית הכנסת^מא ולא יברך על שלו כיון שיש עירוב בבית הכנסת ושמא הוא כשר והברכות אינן מעכבות^מב:

הערות

לז. הרשב"א בשו"ת המיוחסות לרמב"ן סי' ריב. שו"ע ס"ה.
לח. שבלי הלקט סי' צט. כל בו סי' לג בתחלתו. רמ"א ס"ה. וכ"ה בסדור (עירובי חצירות). וראה גם לעיל סי' שסו ס"י.
לט. דרכי משה סי' שסו ס"ק א. רמ"א שם.
מ. כ"ה ברמ"א (שם ס"ב). ובשוע"ר הוא בסי' שצג סעיף ג.
מא. מהרי"ל הלכות עירובי חצרות אות ב. ט"ז שם.
מב. ט"ז שם. וכדלעיל סי' שסו סוף סי"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.