או"ח סימן שנ — דין המוציא ראשו ור

שנ דין המוציא ראשו ורובו מרשות לרשות ובו ד' סעיפים:

א עומד אדם ברשות היחיד ומוציא ידו לרשות הרבים ומטלטל שם חפצים שנוטלן מכאן ומניחן כאן^א ואין חוששין שמא ישכח ויביאם אליו לרשות היחיד^ב ובלבד שלא יעבירם ד' אמות ברשות הרבים ואע"פ שהוא עומד במקום אחד ברשות היחיד רק שבידו מוליך החפץ ד' אמות ממקום שהיה מונח חייב^ג וכן עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל חפצים ברשות היחיד ואין חוששים שמא יביאם אצלו^ד:

ב במה דברים אמורים שאין חוששים לכך כשהם חפצים שאינם צריכים לו^ה ברשות שהוא עומד בה^ו אלא ברשות שמטלטל בה בלבד כגון שעומד ברשות זו ופושט ידו לרשות השניה ונוטל שם מפתח ופותח בו שם^ז שאין המפתח צריך לו כאן ברשות שעומד בה אלא שם בלבד ברשות שהוא פותח בה וכן כל כיוצא בו משאר חפצים שאינם צריכים לו כאן אלא שם.

אבל לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויוציא ראשו לרשות הרבים וישתה שם או להפך <(א)> אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה^ח שכיון שהוא צריך לאלו המים יש לחוש שמא ישכח ויביאם אליו^ט וכן בכל כיוצא בזה.

אבל מותר לעמוד ברשות היחיד או ברשות הרבים ולשתות בכרמלית או להפך שלא גזרו גזרה לגזרה^י.

(ואף על פי שעוקר המים מרשות זו ושותה אותם ונכנסים למעיו שהם ברשות זו ושם נעשית הנחתן ונמצא מוציא מרשות לרשות אין בכך כלום כיון שכבר נחו המים מעט בפיו קודם שנכנסו למעיו^יא ופיו הוא מקום פטור^יב כיון שהוא עומד ברשות זו ופיו הוא ברשות האחרת וכמ"ש בסימן שמ"ז^יג שיש סוברים כן ולא אסרו להכניס מכרמלית^יד לרשות היחיד אפילו דרך מקום פטור כמ"ש בסי' שמ"ו^טו אלא משום גזרה שמא יבא להכניס כך בלי הנחה בינתיים במקום פטור כמ"ש שם^טז אבל כאן לא שייך לגזור כלל שאי אפשר כלל שלא ינוחו המים מעט בפיו טרם שיבלעם^יז.

ואף אם תמצי לומר שפיו אינו מקום פטור אלא הוא כאותה רשות שהוציאו (משם) [לשם] כמ"ש בסי' שמ"ז^יח שיש סוברים כן ונמצא שנחו המים באותה רשות וכשבולעם ומכניסם למעיו שברשות אחרת הרי הוא מוציא מרשות לרשות מכל מקום י"ל שבליעת המים זו היא הנחתן לגמרי ואין לחוש כלל מה ששוב נכנסים למעיו לפי שכיון שנבלעו בגופו הרי הם בטלים לגבי גופו^יט):

ג לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין או ירוק לרשות הרבים או להפך^כ ואם השתין או רק חייב^כא.

ואם הוציא אמתו לחוץ והשתין שם הרי זה ספק אם הולכים אחר עקירת המי רגלים מחלל של גוף ברשות היחיד ונמצא שהוציא מרשות היחיד וחייב או אחר יציאתם מן האמה שהוא ברשות הרבים ופטור^כב וספק של תורה להחמיר ואפילו מרשות היחיד או מרשות הרבים לכרמלית או להפך אסור^כג.

וכן אם הוציא ראשו לחוץ ורק שם הרי זה ספק^כד ואסור אפילו מרשות היחיד או מרשות הרבים לכרמלית או להפך^כה ואף שהרוק נח מעט בפיו קודם שרקק ויש אומרים שפיו שברשות האחרת הוא מקום פטור מכל מקום אין זו חשובה הנחה במקום פטור הואיל ולא הונח שם ממקום אחר אחרי שהוציאו לרשות האחרת^כו כמו שנתבאר בסי' שמ"ז^כז:

ד רוק שנתלש מפיו ומוכן לזרקו^כח יש מי שאומר^כט שלא יהלך בו ד' אמות ברשות הרבים עד שירוק והוא הדין בכרמלית ומכל מקום אין למחות ביד המקילין בכרמלית כי יש מתירים^ל אפילו ברשות הרבים: