ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת סה

אגרת סה

[תחלת טבת תקפ"ו]

אהו' ²⁶³⁸ ידידי ²⁶³⁹ שיחי'

וכבר מוסגר פה מכתב נידון גוף הענין ²⁶⁴⁰ . טעמי ונימוקי הסדר להקדים המאוחר בנייר כדי שממנו יומתק הענין בסופו ²⁶⁴¹ , שלא יושם לב לזה באיכותו וכמותו, ולא ירגז הלב להערים עלי' בתחבולות כו'.

ואם אמנם ידעתי שדעתו גדולה ותקיפה מדעתי, ובפרט בעסק כזה שתלמודו בידו וחריפותו בכאלה ²⁶⁴² , רק לפסוק על זה שנשאל בגופא דעובדא זו ולא אחר ²⁶⁴³ . אענה אני גם זה הבל ²⁶⁴⁴ כו'. ולא ידמה לאיש חכם כמוהו ענין זה כשאר עניני משפט ²⁶⁴⁵ ע"ד מה כחטא ועון ממש, או בממון של אחרים, וכל שכן הקיר"ה שיש לו תובעין, וכאן אין תובעין, וממון הנידר והנידב הוא ²⁶⁴⁶ , ולא יעלה על הדעת לחקור ולעשות דין ומשפט על זה.

ובאמת שמחתי בראותי בתחלת הדאפראס ²⁶⁴⁷ ע"ד הנייר שהשיג המלשין ²⁶⁴⁸ כי אין בו ממש. וגם עתה לא כדמיונכם עלי שאני מפחד מעצם הדבר, כי ידעתי שיוכשר בדין בכל מקום. אך רוח המושל ²⁶⁴⁹ עלה עלי להשגיח בעין רעה רק לעקור כו', שלא יראה ולא ימצא הדבר בכל מכל כו', ות[ח]בולתו בזה רק לזרז להביא הדבר למעלה ²⁶⁵⁰ , כי יודע שיוכשר כאן בכל מקום ²⁶⁵¹ . אי לזאת עיקר העצה לקיים כי רוח המושל יעלה עליך מקומך אל תנח ²⁶⁵² . וגודל הבקשה מאהובי שיציע דברים בהשכל ובנחת בלי שום פחד ונשיאות פנים לראש ומושל, וכמ"ש מקומך אל תנח, ולהורות כהלכה ברורה בטעמא ונימוקה ושרשה, כמו שהוא לאמיתו אמת וצדק ²⁶⁵³ בתחלה, ובסוף כשר וישר. ומצווה רבה לבלי העלים דבר בארוכה ובקצרה וקצרה וארוכה ²⁶⁵⁴ , עד שיצא כאור צדקינו ²⁶⁵⁵ לרבים ביסוד להבא ²⁶⁵⁶ , שלא יוסיף להרהר אדם בזה כו' וד"ל.

אך אולי לא יוכשר בעיניו ²⁶⁵⁷ מקצת דברים, בידו לתקן ולהאריך ²⁶⁵⁸ במקום הקיצור ולקצר כו'. אך לא לדלג לגמרי אף מקצת מן הדברים, כי יש לי סמיכה גמורה בזה מא"א ז"ל, שהי' משבח אותי לתפסן גדול בעומק של דבר לאמיתו כמו קולע אל השערה ²⁶⁵⁹ כו', ובאתרא דלא ²⁶⁶⁰ כו', והי' מתייעץ עמדי, ובפרט בענין כזה שיסודתו על כלל אמריו ²⁶⁶¹ , והשגתי בעתיד כפי שמסור בידי ממנו, כפי שנצרך תיקון, צריך לסבב פני הדברים ממקורם באופן שכתבתי. וכך הי' דרכו בזה כדי ליישר העקוב ²⁶⁶² כו'. ואם אחר העיון כמה ימים יעמיק בכל דברים, וידלג איזה דברים, הנני מבטל ²⁶⁶³ . אך בדרך כלל וודאי ישים לבבו לעשות החסד בתכלית החוזק להבא.

ומבטחוני באהבתו והתקשרותו יעשה לעת כזאת. ולזקנותו לטובת בני ביתו כל הימים, למען ברוב השנים כשיגיע לגבורות ויותר, יזכה יראה פני אדונינו אבינו ז"ל במקום מנוחתו בגן עדן להעלותו את"ו עמ"ו ²⁶⁶⁴ כו', כי בלי ספק ידע אבונא בהאי צערא ²⁶⁶⁵ דידן כו'.

ואם ח"ו לא יהי' יסוד להבא לפני מושל הזה, ח"ו אין לנו מקום לדור כאן ²⁶⁶⁶ , וד"ל.

הערות

2638. שתי האגרות שלפנינו נדפסו בקובץ יגדיל תורה, נ. י. תש"מ, חוב' לג סי' נב-ג. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרות כח-ט. "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" מסמכים סו-ז. ע"פ כת"י 525 רכט, א. באגרת זו ושלאחריה, מבקש מהחסיד המתורגמן, שיתרגם לרוסית את האגרת הקודמת (בד קודש), כדי למוסרה אל המושל חאוואנסקי, אשר תוכנה הוא (כמבואר לעיל סוף אגרת הקודמת), שבשרי המלוכה נמשך אור אלקי ממלכות העליונה שיוכלו לשפוט באמת ובאמונה, "ועל כן למשפטו דווקא אני חפץ שיצא מאתו שיכוון נקודת האמת לאמיתתו ... ומובטחני בתום לבבו בכל דרכיו ושביליו יוציא כאור משפטי". ומפרש באגרת הבאה, שעדיין לא נתברר "להיכן ילך הענין אם לפ"ב או לקאמיטעט". ואשר על כך "המתנתי על ידיעה ממאהליב". וכל זה מורה ששלושת האגרות האלו נכתבו בחודש טבת תקפ"ו, אחרי סיום החקירות ודרישות של רבינו במאסרו בוויטבסק (לעיל אגרות נט-סא), ואחרי אשר בי"ט כסלו תקפ"ו, שלח המושל חאוואנסקי את התיק אל ממשל פלך מוהילוב, כדי להעביר את התיק למקום המתאים (נספח 18). ולפני אשר בי"ח טבת תקפ"ו, העביר ממשל פלך מוהילוב את התיק אל בית משפט השלום בבאבינאוויטש (נספח 19). אשר באותה שעה הי' רבינו מתיירא שיעבירו את התיק אל הסינט בפטרבורג, ואשר לשם כך יקחו את רבינו למאסר בפטרבורג. וזאת ביקש לברר במוהילוב, אם התיק יועבר לפטרבורג. ועל כן כתב את בקשתו הארוכה אל המושל חאוואנסקי, אשר "למשפטו דווקא אני חפץ שיצא מאתו". למעשה זוכה רבינו בבית משפט השלום בבאבינאוויטש (נספח 26), ובבית משפט העליון במוהילוב (נספחים 27-29), ובסינט בפטרבורג (נספח 33), ודוקא המושל חאוואנסקי ערער על הזיכוי ודרש שיחמירו בדינו (נספח 30). אלא שזה נתברר בתקופה מאוחרת יותר, קיץ תקפ"ו ואילך. שתי האגרות האלו נכתבו ברמז ובהסוואה. נשתדל לבאר הדברים בשוה"ג, על פי תוכן מסמכי המאסר והגאולה שהגיעו לידינו. ומובן שהפירוש אינו אלא הצעה והשערה לפי הבנתינו.
2639. אהו ' ידידי : אולי יש מקום לשער, ששתי האגרות שלפנינו נכתבו אל ר' יהודה (ליב) יפה מקאפוסט, אשר בעת מעצר רבינו בוויטבסק הי' הוא המתרגם את דברי וכתבי רבינו לרוסית. וראה גם לקמן בשוה"ג לתחלת האגרת הבאה.
2640. מוסג ר פה מכתב נידון גוף הענין : אודותם כתב גם בריש האגרת הבאה: "המכתבים הללו הועתקו מגוף כת"י שלי אות באות ממש". ושולח אותם אל הנמען כדי לתרגמן לרוסית, באופן "שיציע דברים בהשכל ובנחת בלי שום פחד ונשיאות פנים לראש ומושל" – הוא המושל חאוואנסקי. ואודותם כותב בסוף האגרת שלפנינו "שיסודתו על כלל אמריו" – של כ"ק אביו אדמו"ר הזקן, שהוא תואם את האמור באגרת הקודמת – אל המושל חאוואנסקי (קונטרס "בד קודש"): "אציע לפני הדרת כבודו, מעט הצעות והקדמות שפירש וביאר אאמו"ר זצ"ל נ"ע לפני הקיסר פאוויל".
2641. להקדים המאוחר בנייר . . בסופו: שלדעת רבינו חשוב להקדים ההקדמות, שהוא האמור בתחלת האגרת הקודמת, שדברים אלו הם מה שפירש וביאר רבינו הזקן "לפני הקיסר פאוויל, בבוא המלשינות שונות עליו, ונתקבל מאד לפניו".
2642. דעתו גדולה ותקיפה מדעתי . . וחריפותו בכאלה: הנמען שתרגם את כתבי רבינו לרוסית בתקופה זו, החסיד ר' יהודה יפה מקאפוסט, הי' מחסידי רבינו הזקן והי' המתרגם של רבינו הזקן בעת מאסרו בשנת תקס"א (ראה כרם חב"ד גליון 4 ע' 80).
2643. שנשאל בגופא דעובדא זו ולא אחר: שלדעת המתרגם צריך להשיב לגוף המלשינות והטענות, ולא להאריך בתוכן הענין (שבאגרת הקודמת), אשר אור האמת מאיר מהשי"ת למושל שלמטה להבחין בין אמת לשקר, ומובטחני בתום לבבו שיוציא כאור משפטי, להסיר מעלי כל קטרוגי שוא.
2644. גם זה הבל: קהלת ב, יט ובכ"מ.
2645. ענין זה כשאר עניני משפט: האשמות אלו שמאשימים את רבינו, אינן דומות להאשמות של תביעות אחרות.
2646. וכאן . . הנידר והנידב הוא: שבמלשינות הזאת לא מדובר בחטא ועון של גזילת ממון של אחרים, או גזילת ממון מהמלוכה שיש לו תובעין, כי אם בממון הנידר והנידב על ידי החסידים ל"מעמד" בית הרב. שאלו היו החקירות, אם נתינת ה"מעמד" מהחסידים לאדמו"ר הוא רק בנדיבות ולא בתור מסים, האסורה בחוק הרוסי.
2647. דאפראס : החקירה שצוה עליה המושל חאוואנסקי.
2648. הנייר שהשיג המלשין: אשר כל החקירות ודרישות הם על יסוד הנייר (מכתב חלוקת מעות המעמד, דלעיל אגרת ז) שהשיג המלשין, ואין בו שום ממש (להאשים על יסודו את רבינו).
2649. רוח המושל: ע"פ קהלת י, ד. והכוונה למושל חאוואנסקי, שמשתדל להתנכל לרבינו לעקור כו'.
2650. למעלה : לפני הסינט בפטרבורג.
2651. יודע שיוכשר כאן בכל מקום: וכפי שרואים שבית המשפט במוהילוב זיכה לגמרי את רבינו.
2652. כי רוח . . תנח : ע"פ קהלת י, ד.
2653. אמת וצדק: ע"פ נוסח ברכת ההפטרה.
2654. בארוכה ו ב קצרה וקצרה וארוכה: ע"פ עירובין נג, ב.
2655. עד שיצא כאור צדקינו: ע"פ תהלים לז, ו.
2656. ביסוד להבא: שתוכשר הנהגה זו גם להבא.
2657. לא יוכשר בעיניו: של המתרגם.
2658. לתקן ולהאריך : בתרגום הרוסי של האגרת הקודמת.
2659. קולע אל השערה: ע"פ שופטים כ, טז.
2660. ובאתרא דלא : נדרים סב, א. שרי לי' לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי לי'.
2661. שיסודתו על כלל אמריו : וכמבואר בריש האגרת הקודמת: "מעט הצעות והקדמות שפירש וביאר אאמו"ר זצ"ל נ"ע לפני הקיסר פאוויל".
2662. כדי ליישר העקוב: ע"פ ישעי' מ, ד.
2663. הנני מבטל: דעתי, ומסכים לזה.
2664. להעלותו את"ו עמ"ו: ע"פ רש"י וישב לז, יח. והיינו שעל ידי ההתעסקות בהצלת החסידות מהמלשינות, יזכה להיות את"ו עמ"ו במחיצתו של כ"ק אדמו"ר הזקן. ראה גם לקמן סוף אגרת הבאה.
2665. ידע אבונא בהאי צערא: ברכות יח, ב.
2666. לדור כאן: בפלכים שתחת המושל חאוואנסקי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.