ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגשלחשיחה ב92

92

מנוחה ומרגוע בכדי "שירבו בחכמה", שעי"ז הגיעו לשלימות דביקות הנפש כו'⁶¹. ולאחרי זה, בדור הבא, בדור ודרגא חדשה, נכנסו לא"י לקיים ציווי ה', הן בעצם הכניסה והן בקיום המצות מעשיות שבארץ, שדוקא בזה נרגש ענין "עושה האמת מפני שהוא אמת".

וי"ל שזהו גם תוכן דברי יהושע וכלב במענה אל כל עדת בנ"י⁶¹ "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו גו'" — שהכניסה לארץ קשורה עם "חפץ בנו⁶² ה'", זהו חפץ ורצון ה', ובמילא בקיומו מתגלה "חפץ בנו ה'", דביקות בנ"י בה' באופן נעלה יותר מהדביקות שע"י "ירבו בחכמה" שבמדבר.

ט. והנה הרמב"ם בדברו על זה ש"עושה האמת מפני שהוא אמת" מסיים "וסוף הטובה לבוא בגללה". ולכאורה מה ענין סיום זה לכאן — הרי מדובר בחכם כזה שאינו חושב כלל על הטובה שמגיע לו מעבודתו.

ויש לומר, שזה מובן מדיוק לשון הרמב"ם "וסוף הטובה לבוא בגללה"⁶³, והיינו דכאשר עבודתו היא באופן כזה ש"עושה האמת מפני שהוא אמת", אזי גם הטובה הבאה היא נעלית יותר⁶⁴ מטובת עוה"ב ע"ד הרגיל⁶⁵, ובמילא גם מצד ענין ההתקשרות ודביקות נפשו בה' ה"ה מגיע לשלימות נעלית יותר⁶⁶ בזה — ממי שלימוד התורה וקיום המצות שלו הוא באופן שיש לו מבוקש של התקשרות ודביקות בה'.

ועפ"ז יש לבאר המשך דברי יהושע וכלב, שאמרו (לפנ"ז⁶⁷) "טובה הארץ מאד מאד"⁶⁸, אף שע"י אופן העבודה במדבר, לימוד התורה באופן שהיו פנויים בחכמה, זוכים "לראות⁶⁹ בטוב ה' בארץ⁷⁰ חיים" — עוה"ב שהוא "טובה גדולה עד מאד ואין לה ערך בטובות העוה"ז", אשר "אותה הטובה גדולה עד אין חקר ואין לה ערך ודמיון הוא שאמר

הערות

61. ועפ"ז יש לבאר גם להפירוש דהעשרה מאמרות (הנ"ל הערה 28) דדור המדבר אין להם צורך לעוה"ב, אף שנת"ל שרצונם ותאוותם להשאר במדבר הוא בדוגמת "נתאוו כל ישראל כו' כדי שיזכו לחיי העוה"ב" — כי ע"י היותם במדבר מ' שנה בפועל, שנסעו ונתעלו מחיל אל חיל עד שהגיעו למעלה עליונה יותר בהיותם למטה נשמה בגוף, הרי דרגת חיי עוה"ב לנשמות (ע"ד הרגיל) ש"צדיקים יושבים. . ונהנין כו'" (רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב) הוא השפלה וירידה לגביהם ואין להם צורך לזה (ולהעיר משער מאמרי רז"ל לר"פ חלק בחילוקי דרגות בעוה"ב. ואכ"מ) — משיחת ש"פ שלח תשמ"ז.
61. פרשתנו יד, ח. וראה לקו"ת פרשתנו לח, ג.
62. להעיר מתורת הבעש"ט עה"פ כי תהיו אתם ארץ חפץ ("היום יום" י"ז אייר. כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סמ"ד. וש"נ).
63. בכמה גי' "בכללה" (ראה רמב"ם ספר המדע שם).
64. משא"כ בנדרים סב, א: למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא (ותו לא).
65. משא"כ בנדרים שם שאין מדובר בטובת עוה"ב וכיו"ב כ"א שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי כו' (שכ' הרמב"ם בפ"י ה"ד), וע"ז מסיים: סוף הכבוד לבוא.
66. כמ"ש הרמב"ם שם (פ"ט ה"א) לענין עוה"ב: ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה [וכן לדעת הרמב"ן (בשער הגמול. וכ"ה ההכרעה בתורת החסידות — ראה לקו"ת צו טו, ג. דרמ"צ יד, ב) שעוה"ב הוא לנשמות בגופים — דישנם בזה חילוקי דרגות (ראה ב"ב עה, א. תענית בסופה. לקו"ש חי"ט ע' 67 ואילך. חכ"ד ע' 66 הערה 76). ואכ"מ].
67. יד, ז.
68. ראה לקו"ת פרשתנו לז, א. לח, ג. לקו"ש ח"ד פ' שלח. ובכ"מ.
69. תהלים כז, יג. רמב"ם שם פ"ח ה"ז.
70. וראה רמב"ם שם פ"ג סוף ה"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.