אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר</h3><h4>ו</h4>

<h4>ו</h4>

ואף כשאומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת, אם אינו עושה בשביל ישראל אלא בשביל עצמו, אין בה משום שלוחו כמותו, אלא שהאמירה אסורה בשבת עצמה⁶⁵ משום ממצוא חפצך⁶⁶, דהיינו כל שאסור לו לעשות בעצמו אסור לדבר מעניינו (קו"א רסג, ח ד"ה והענין).

הערות

65. כשנעשה בחפצים של הישראל, כדלקמן פ"ד ס"ח ואילך. אמנם כאן מיירי כגון שעושה בקבלנות (כדלקמן פי"ג ס"ב ואילך), או באריסות (כדלקמן פט"ז ס"ו). ומ"מ אסור לומר לו לעשות מלאכה בשבת, הן בקבלנות (כדלקמן פי"ד ס"א) והן באריסות (כדלקמן פי"ד ס"ו). והטעם הוא משום ממצוא חפצך, כדלקמן ס"ט-יב. וראה לקמן פי"ד ס"ד-ה (מתי יש בזה גם משום שליחות), ופ"ד ס"ח, (מתי אסור אף מטעם מחזי כשליחות).
66. טעם זה לאיסור אמירה לנכרי מבואר ברש"י ע"ז טו, א ד"ה כיון: ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך, זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעי' נח, יג), דבור אסור.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.