ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש</h2>קו

קו

[reshimo]

כזו נעלה מגשמיות, וכמו מס"נ שלמע' מהשכל וכלי לגמרי, צורה בלי גולם, גם גולם זך ונקי אין בו, מצינו עוד חלוק בין קה"ק והיכל. דהיכל א"א בלא כלים, משא"כ קה"ק הנה בב"ש נגנז הארון (יומא נב: ונג:), דמזה מוכח דגם בלא כלי כל הענינים ישנם בו.

[להעיר דבב"ר הי' הארון. ומצינו דבבנינו אכלו – כלי – ביוהכ"פ (מ"ק ט . ). ולע"ל שיחזור הארון יהיו כל המועדות בטלים, ולכאורה גם יוהכ"פ בכלל, וימי הפורים לא יעברו, יעוין תו"א מג"א והוספות].[/reshimo]

[pianuach]

ע"י התורה – "לוחות הברית" שב"ארון ברית ה'"³⁶⁴ – התקשרות באופן של "ברית", למעלה מהשכל³⁶⁵.

סח . ו כדי לרמוז על זה שעבודה כזו (התקשרות גדולה בדרגת קדש הקדשים) היא נעלה מגשמיות, וכמו מס"נ שלמעלה מהשכל ו למעלה מ כלי לגמרי, שזהו"ע ד צורה בלי גולם, ש גם גולם זך ונקי אין בו – מצינו עוד חילוק בין קדש הקדשים והיכל :

נוסף על האמור לעיל (סנ"ד) שבהיכל יש דבר הנאכל שגולמו זך ונקי (לחם הפנים), משא"כ בקדש הקדשים לא הי' כלל דבר השייך לאכילה, שזהו"ע דצורה בלי גולם – מצינו עוד חילוק ביניהם – דהיכל, אי אפשר בלא כלים (מזבח הפנימי, מנורה ושולחן) , משא"כ קדש הקדשים, הנה בבית שני נגנז הארון (יומא נב, ב ונג, ב ³⁶⁶ ), דמזה מוכח דגם בלא כלי (בלי ארון), כל הענינים ישנם בו ³⁶⁷ .

ובזה מרומזת מעלת קדש הקדשים – שלא זו בלבד שאין בו אפילו גולם זך ונקי דעולם הגלגלים, אלא עוד זאת, שהוא גם למעלה מענין של "כלי" (הגבלה דקדושה) לגמרי – להיותו בבחי' בלי גבול, שענינו בעבודה הוא המס"נ שלמעלה מהגבלת השכל דקדושה, ההתקשרות עם הקב"ה שמצד עצם הנשמה.

[להעיר, דבבית ראשון הי' הארון, ומצינו דב חנוכת בנינו אכלו – אכילה שהיא (אפילו לא בבחי' גולם זך ונקי כבשבת, אלא רק) בבחי' כלי – ביוהכ"פ (מו"ק ט, א ³⁶⁸ ). ו כן לעתיד לבוא, ש אז יחזור הארון – כיון שאז יהיו כל המועדות [/pianuach]

הערות

364. ראה גם תו"א ויקהל פח, ב: "בחי' הארון שהי' בבית קדה"ק הוא כמו שהתורה בשרשה " (הובא לקמן בפרק "מזרח ומערב מונחת" (ע' קלג)).
365. ראה לקו"ת ר"פ נצבים.
366. ביומא נב, ב: "משנגנז ארון וכו', ומי גנזו, יאשיהו גנזו, מה ראה שגנזו, ראה שכתוב יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך, עמד וגנזו, שנאמר ויאמר ללוים . . תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל גו'". ושם נג, ב: "ארון במקומו נגנז, שנאמר ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה".
367. ראה גם לקו"ש חכ"א ע' 158 ואילך. חל"ו ע' 195 ואילך.
368. ושם (ובפרש"י): "אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים (לפי ששבעה ימים שלפני סוכות כל יום עשו משתה ושמחה, דכתיב ויעש שלמה בעת ההיא את החג שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום) . . יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.