ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאבשלחשיחה ג90

90

תה ומנוחה גמורה, "וישבתו העם ביום השביעי". בזה היא שלימות הידיעה וההכרה (עד לאופן של ראי' — "למען יראו את הלחם"¹¹) שהקב"ה יכול להזין את ישראל באופן שלא יצטרכו לעסוק בשום מלאכה ויוכלו לשמור (לעסוק) בתורה במנוחה גמורה.

ו. ההסבר האמור בשייכות של ענין המן ליום השבת — עולה בקנה אחד עם דברי הזהר⁴², דאף שהמן לא ירד בשבת, ה"ז רק בירידתו והמשכתו למטה בעוה"ז, אבל למעלה הוא להיפך — שברכת המן היתה דוקא ביום השבת, ומיני' מתברכין כולהו יומין, שע"י ברכה זו ביום השבת ירד המן למטה בששת ימי החול שלאח"ז.

ולכאורה צריך ביאור: מכיון ש"קדשו במן שלא ירד כלל בשבת"⁴³ — מדוע ברכתו למעלה היא דוקא ביום השבת?

וע"פ האמור לעיל מובן: מכיון שתוכן ענין המן הוא — השפעת מזון באופן של תענוג, "בפנים מאירות. . דרך חיבה"⁴⁴, לכן הזמן המתאים לברכה על השפעה זו הוא דוקא ביום השבת, שאז הוא זמן מנוחה ועונג.

ז. והנה נוסף לזה שכל התורה היא נצחית, י"ל דזה שהמן הגשמי הוא "משמרת לדורותיכם", נצחי (וכמחז"ל⁴⁵ שנגנז עם הארון) — יש בו הדגשה מיוחדת שתוכנו ישנו תמיד בכל אחד ואחד מישראל. כלומר, דגם כאשר מזונו של האדם הוא "לחם מן הארץ", ובאופן שהוא בעצמו צריך לטרוח בזה (וכמאמר⁴⁶: הרבה עשו כר' ישמעאל — שצ"ל ואספת דגניך גו'⁴⁷ — ועלתה⁴⁸ בידן) — מ"מ, גם במזון זה ישנו תוכן ענין המן⁴⁹.

והענין בזה:

ידוע⁵⁰ ההפרש בין ישראל לעמים, דלאומות העולם נשפע ריבוי השפעה, כי אצלם ההשפעה אינה בחשבון ובאה אליהם "חנם — מן המצות"⁵¹, בלי עבודה (רוחנית), ולכן ההשפעה היא בריבוי, מאחר שאינה תלוי' בעבודה; משא"כ ההשפעה לישראל היא השפעה מדודה, כי נשפע לפי עבודתם, וכמש"נ⁵² "אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם". ומכיון שההשפעה היא בחשבון, לכן היא השפעה מוגבלת ומדודה, לפ"ע עבודתם של ישראל.

אבל, ריבוי ההשפעה שאצל האומות הוא רק ריבוי בכמות, אבל אין בהשפעה זו עונג, בלשון התניא⁵³ שהקב"ה משפיע להם חיות רק "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו"; משא"כ בההשפעה לבני ישראל, עם היותה השפעה מדודה, בהשפעה זו ישנו "תענוג", כולל תענוג דלמעלה, שהקב"ה מתענג מהש

הערות

11. פרשתנו שם, לב.
42. פרשתנו סג, ב. שם יתרו פח, א.
43. פרש"י בראשית ב, ג. ועד"ז בפרש"י יתרו כ, יא.
44. ל' רש"י פרשתנו טז, ז.
45. יומא נב, ב. וש"נ.
46. ברכות לה, ב.
47. עקב יא, יד.
48. ולהעיר מהלשון ועלתה.
49. ראה גם בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 176 ואילך.
50. בכל הבא לקמן ראה קונטרס ומעין מאמר ח ואילך. ועוד.
51. ל' רש"י בהעלותך יא, ה (מספרי שם). וראה זח"ב קכח, א. זח"ג קח, א.
52. ר"פ בחוקותי.
53. פכ"ב. נת' בקונטרס ומעין מ"ב פ"ב ואילך. מאמר ז' ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.