ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש</h2>צג

צג

[reshimo]

משא"כ ביוהכ"פ שאז דומין כמלאכים (שו"ע או"ח ס"ס תר"י. וש"נ), ואין אכו"ש, ונעילת הסנדל אסורה, כי צ"ל של נעליך, כיון שהוא יום קדוש ה' (שבת קיט . ).

וזהו דכניסת כה"ג* לקדה"ק הוא ביוהכ"פ. והנאכל מענינים הנעשים בהיכל דוקא – לחה"פ – מצותו בשבת דוקא, הן סדורו הן לקיחתו (מנחות צט: ושם), ואינו נאכל אלא לכהנים (מנחות עד:).

----------

*) לקו"ת יוהכ"פ וס"פ פנחס.[/reshimo]

[pianuach]

ג) משא"כ ביוהכ"פ – שאז דומין כמלאכים (שו"ע או"ח ס ו "ס תר"י ³⁰³ . וש"נ ³⁰⁴ ), ואין אכילה ושתי' ³⁰⁵ , ו גם נעילת הסנדל אסורה ³⁰⁴ , כי צריך להיות " של נעליך "³⁰⁶ , כיון שהוא יום " קדוש ה' " (שבת קיט, א ³⁰⁷ ) – צורה בלא גולם .

נז . וזהו ג"כ התאמת החילוקים ד כניסת האדם למשכן ומקדש בזמני השנה:

כניסת כה"ג * (צורה בלא גולם באדם) לקדש הקדשים (צורה בלא גולם במשכן ומקדש) – הוא ביוהכ"פ (צורה בלא גולם בזמן) ,

והנאכל מענינים הנעשים בהיכל (גולם זך ונקי במשכן ומקדש) דוקא – לחם הפנים (כנ"ל סנ"ד) – מצותו בשבת (גולם זך ונקי בזמן) דוקא, הן סידורו של

----------

*) ראה לקו"ת דרושי יוהכ"פ וס"פ פנחס ³⁰⁸ . [/pianuach]

הערות

303. ושם ברמ"א (ובשו"ע אדה"ז שם ס"ט): "ללבוש בגדים לבנים ונקיים ביוה"כ (כדי להיות) דוגמת מלאכי השרת".
304. ראה טואו"ח סתר"ו – מפדר"א פמ"ו. שם (ושו"ע אדה"ז) סתרי"ט (ס"ט) – מדב"ר פ"ב, לו (וראה בהוצאת ליבערמאן שם).
305. טושו"ע (ואדה"ז) שם ר"ס תריא (ס"ב).
306. שמות ג, ה.
307. ושם: "מאי דכתיב ולקדוש ה' . . זה יוה"כ שאין בו לא אכילה ולא שתי'".
308. בדרושי יוהכ"פ (סט, ד ואילך): "כה"ג שנכנס ביוה"כ לבית קדש הקדשים . . קדש הקדשים הוא למעלה מעלה גם מבחי' קדש העליון . . כי קדש העליון זהו בחי' סוכ"ע שאינו מתלבש בבחי' עלמין כ"א סובב ומקיף עליהם . . אך באמת גם בחי' סוכ"ע אינו ערוך למהותו ועצמותו ית' שאינו בגדר עלמין כלל, לא בבחי' סובב . . ולכן נקרא קדש הקדשים שהוא מובדל ומרומם גם מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' קדשים . . להיות המשכה זו מבחי' קדש הקדשים זהו בחי' יוהכ"פ שבו נכנס כה"ג בבית קדש הקדשים". ושם (ע, ב): "קודש הקדשים שזהו בחי' יוהכ"פ . . נכנס הכ"ג לקדש הקדשים". ושם (עא, א): "קדש הקדשים הם כח"ב דאריך, וכה"ג הוא חסד עליון דאריך . . והוא הממשיך האור מכח"ב דא"א כו'". ובס"פ פנחס (פ, סע"ד ואילך): "בבחינת ישראל יש ד' בחי' . . ג' בחי' מחשבה דבור ומעשה . . (ו)בחי' רצון עליון שלמעלה מעלה מבחי' מחודומ"ע . . ד' אותיות שם הוי'", ולמעלה מזה – "בחי' חמישית שלמעלה מד' דרגות הנ"ל . . שהרצון עליון יש לו ב' בחינות, הא' המלובש בחכמה . . יו"ד דשם הוי' . . אך הבחי' הב' הוא בחי' רצון העליון שלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות ("קוצו של יו"ד") ואינו מלובש כלל בבחי' חכמה ונק' רעוא דכל רעוין, והוא המתגלה בבעלי תשובה ע"י עומקא דליבא . . והוא ענין יוהכ"פ . . והיינו ע"י שנכנס הכה"ג לפני ולפנים לבית קדש הקדשים שהוא מה שלמעלה מבחי' קדש וכו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.