50

הערות

1. 1. פרשתנו ו, ו.
2. 2. ר"פ תצוה.
3. 3. מסתימת הל' - משמע לכאורה דכל הנרות מדליקן ממזבח החיצון ולא רק נר המערבי (ראה מנ"ח (מצוה צח) ואפשר דלהר"מ (הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ג) אם רוצה כל נר שכבה מדליקו ממזבח העולה. ובצפע"נ על הרמב"ם חנוכה פ"ג ה"ב דבימי נס חנוכה הדליקו רק נר המערבי (ובכ"ז נתקיימה עי"ז מצות נר תמיד)). אבל יותר נ"ל דלא נחית רש"י כאן לזה, כי אינו שייך לפשש"מ כאן. ואף שגם בפשש"מ על כל הנרות נאמר ,גר תמיד" הרי פרש"י שנר המערבי ,ממנה הי' מתחיל" (אמור כד, ג). וראה לקו"ש חי"ח ע' 10071
4. 4. ראה באר מים חיים ומשכיל לדוד.
5. 5. וגם ע"ד ההלכה הרי למדין מפסוק זה ,מ"ע להיות אש יקודה על המזבח תמיד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח" (רמב"ם רפ"ב מהל' תמידין ומוספין. סהמ"צ מ"ע כט). וראה רמב"ן ריש פרשתנו פסוק ב.
6. 6. ואין להקשות למה אין רש"י מפרש ,אש תמיד" למ"ע (נוסף על הלאו ד,לא תכבה" בסיום הכתוב - ובפרט דממשיך ומפרש דריבה כאן חיובין: ב"פ ,לא תכבה" - לעבור בשני לאווין)
7. 7. - במשכיל לדוד כתב דב,אש תמיד" ,אין כאן משמעות עשה" - אבל (גם בפשש"מ) מצינו כמה מצות בלשון כזה, ובמכש"כ מזה שלפעמים נאמר לשון כזה גם בלאו. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 349.
8. 8. - כי אז הול"ל ,תוקד אש תמיד" וכמש"נ ,,להעלות נר תמיד" שמביאו כאן (ועפ"ז מתורץ מה שהעתיק רש"י כאן גם תיבת ,להעלות").
9. 6. יומא מה, ב. תו"כ כאן עה"פ (ו, ב) ,ואש המזבח". אבל ל' רש"י הוא ע"ד הלשון שביומא שם (וראה פרש"י שם). וראה לקמן הערה 22.