אוצר החסידיםשארית יהודהשו"ת יורה דעהסימן לז

סימן לז

תלמיד אל יורה בפני רבו אא"כ נוטל רשות מרבו ⁷⁸⁸

לכבוד אהובי ידידי וידיד עליון הרב החסיד המפורסם בתורה ויראת ה' היא אוצרו כו' כש"ת מהור"ר אהרן סג"ל ⁷⁸⁹ נ"י

... ההיתר אשר בנה עליו מעכ"ת יסודו להחזיק ולקבוע בנפשו עצתו לדרוש אחר אשר נאסר מפי רבו ⁷⁹⁰ משום דהא דתלמיד אל יורה בפני רבו אא"כ נוטל רשות מרבו ⁷⁹¹ היינו בחיי רבו דוקא ולא אחר פטירתו כמבואר בפוסקים ⁷⁹² ... ושתי תשובות בדבר חדא דהא דאין צריך ליטול רשות היינו כשלא מיחה בו רבו אבל אם מיחה בו בפירוש מי יבוא אחר המלך אשר כבר עשהו להתיר מה שאסר הרב ז"ל נ"ע. ועוד אף אם לא הי' הרב מוחה בו כלל, נהי דיכול לדרוש בלא רשות רבו אחר פטירתו, מכל מקום צריך להיות מוסמך בנטילת רשות מאיזה רב אף שאינו רבו, כמשמעות מהרי"ק שורש קס"ט ⁷⁹³ הובא בדרכי משה ⁷⁹⁴ והוא מוכרח מתלמוד ערוך רפ"ק דסנהדרין ⁷⁹⁵ דהא דגזרו דתלמיד אל יורה אלא אם כן נטל רשות מרבו היינו משום דרבו מידק דייק בי' שלשונו פתוח ולא יטעו בלשונו, וכפרש"י שם, והוא מוכח מסוגיא דהתם, ואם כן כי נח נפשי' דרבי' מאי הוי, למה הותר לו לדרוש, סוף סוף העולם יטעו בלשונו. אלא וודאי דעל כל פנים צריך ליטול מרב אחר, אלא אין צריך רשות רבו המובהק דוקא, דאפילו לא נטל רשות מרבו שרי אחר פטירתו, דלאו משום כבוד של רב נגעו בה אלא משום שלא יטעו בלשונו, ומשום האי חששא בלחוד שרי ליטול רשות מאיזה רב שיהי' אף שאינו רבו כמ"ש מהרי"ק.

ומה שהשמיטו הרמב"ם והטור והשו"ע דין זה דצריך ליטול על כל פנים רשות מרב אחר, היינו משום דהרמב"ם והטור וכן הגהות הרמ"א סמכו עצמם במה שכתבו ⁷⁹⁶ ולא כל שמת רבו כו' אא"כ הגיע להוראה כו' וכל תלמיד שלא הגיע כו' אלו התלמידים הקופצים להורות כו', דלכאורה קשה למה תלה הדבר במיתת רבו ולמה סמכו ענין לו, ובגמ' הוא מימרא בפ"ע כל תלמיד כנ"ל, וכן הוא בשו"ע ⁷⁹⁷ אלא ודאי דהכי קאמר, דלא תאמר מכיון שמת רבו שיכול לקבוע להורות אף שלא נטל רשות מרבו ואצ"ל רשות כלל, קמ"ל שצריך להגיע להוראה. ומנין יהיו יודעים שהגיע להוראה אם לא שיהי' סמוך מאיזה רב, דהיינו שיטול רשות ממנו, דאינו נאמן על עצמו, שהרי אלו התלמידים הקופצים כו' סברי נמי ודאי שהם ראוים...

ידידו לנצח מאהבה רבה

יהודה ליב בלא"א מוהר"ר ברוך ז"ל מיאנאוויץ

הערות

788. נדפסה בקובץ יגידיל תורה נ.י. חי"ט ע' שמז, והוגהה ע"פ כת"י 43 קיא, ב. 636 ז, א. קטעים נדפסו בבית רבי ח"ב פ"ב (וכאן נעתק רק חלק הנוגע להלכה). ותוכנה: גם לאחר שמת הרב לא יורה התלמיד, אא"כ נטל רשות מאיזה רב.
789. מח"ס עבודת הלוי ועוד, מגדולי תלמידי כ"ק אדמו"ר הזקן, אשר התיישב בסטאראשעלע, ואחרי הסתלקות רבנו הזקן היו נוסעים אליו תלמידיו לקבל לקח מפיו. וע"ז כותב לו מהרי"ל התשובה הנדפסת בזה.
790. בהמשך המכתב שם: וכבר מיחה בידו בעבור זה, וצעטעל שלח אליו ללעלפליא שבלי לדרוש.
791. סנהדרין ה, ב.
792. טוש"ע יו"ד סי' רמב ס"ד (עד שימות רבו או עד שיתן לו רשות).
793. בכמה דפוסים הוא שורש קע. ובדפוסים הנפוצים עתה הוא סי' קסז.
794. יו"ד סי' רמב ס"ק ב (אבל תלמיד חבר שאינו אסור להורות בפני רבו משום כבודו, אלא משום שאסור להורות בלא רשות כדי שידעו בו שאינו טועה בהוראתו, אפילו נטל רשות מרב אחר סגי).
795. ה, ב.
796. רמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ג. טור ורמ"א סי' רמב סי"ב-ג.
797. שם סי"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.