ד

נמצא לפי החשבון שהפסיקה על ג' שנים הי' תקך"ה מזה שע"ה מזומן וק"נ שיעלה בידו מהריוח, א"כ אם יחשוב כפועל בטל לגמרי ממלאכה כבידה יגיע לו ס"ה מאה ושלשים רו"כ, וגם אם נאמר שלא הי' בטל לגמרי כי נסע איזו פעמים ויגיע לו יותר מה וגם אם נוסיף עוד לומר שהמלאכה לא הי' כבידה כ"כ לכתחלה מ"מ הרי הריוח מהמעות מששה שנים שוה ודאי מכל שנה חמשים רו"כ כמו שפסקו כן בהמקח, וגם בזולת מה שפסקו כן הרי מדין הש"ס שמין זה במעות כדאיתא פ"ק דמכות דף ג' סע"א אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהי' בידו אלף זוז כו' ויעויין מזה ביו"ד בב"י ססי' ק"ס בד"ה המעכב דמי שכירות ואף שכתב ר"ץ שהי' בדעתו לשלם לו בסך הכל ערך קך"ה רוכ"ס מזומן מ"מ עכשיו שהיו המעות פקדון ג' שנים יתירים על ג' שנים של זמן הפסיקה, ובמתכוין עשה כן ר"ץ לפייס דעת ר"ט, א"כ י"ל שזה שוה נגד קך"ה רוכ"ס הנ"ל. ואף שא"כ י"ל שזהו כמו אבק רבית שפוטר א"ע מסך קך"ה רוכ"ס עבור שנתן לו רשות להרויח ממעות הפקדון שנתחייב באחריותו, מ"מ אפ"ל כיון שכל זה רק לפיוסי דעתי' עבור כפועל בטל אין להחמיר בזה כ"כ דעכ"פ קיבל הסך המגיע לו כפועל בטל יהי' איך שיהי':

וגם באמת ההילוך שיהי' כקנין אין כל הדיעות שוים בזה וכמ"ש הש"ך סי' של"ג סעיף א' סק"ד בשם הג"א ושמא אע"פ שהתחיל במלאכה לא חשיב קנין כו' וכמ"ש באגודה פ' האומנין סי' קט"ו ואפילו התחיל יכול בעה"ב לחזור בו כשמוצא להשתכר במקום אחר וכ"כ הרא"ש פ' האומנין סי' ב' וה"ה אפילו הלכו ומוצאין עוד להשתכר, וכ"מ בתוספת דע"ו ע"ב דבהלכו לא שכיח כו' ואי הלכו חשוב קנין גמור א"כ אפילו מוצאין עוד להשתכר מאי הוה ובהה"מ פ"ט דשכירות משמע דאפילו להרשב"א דס"ל הלכו חשוב כמו קנין עכ"ז כשמוצאין אח"כ להשתכר יוכל לומר להם צאו והשכירו עצמכם וכ"פ בש"ע סי' של"ג ס"ב ובסמ"ע שם ס"ק י"ב ובפרק הזהב דמ"ט ע"א משמע לכאורה כדברי הג"א דהתחילו ג"כ אינו קנין מדפריך אי הכי אפילו התחילו במלאכה נמי כו' ואי חשוב קנין גמור אין כאן קושיא כ"כ, ולהרשב"א צ"ל דאע"ג דהוי כקנין חוזר בו כ"ז שלא סמכה דעתו כו' וצ"ע. ועכ"פ בנד"ז כיון שאח"כ המציא לו ר"ץ שנשתכר ערך שלשה מאות רוכ"ס כפי הכתב ע"י מעות הפקדון שנתן לו, א"כ לא גרע מהא דא"ל צאו והש כירו עצמכם כו' אלא דהתם היינו על כל השכר כיון שגם אח"כ עוסקים במלאכה כבדה כמקדם, והכא הוא לענין מקצת השכר של כפועל בטל מאחר דאח"כ אינו עוסק במלאכה כבדה כ"א במלאכה קלה לכל היותר, ולא גרע ממ"ש בש"ע שם ואם אינן מוצאים להיות נשכרים אלא בפחות כו' הרי אף כשנשכרים בפחות חייבים להשכיר א"ע וה"נ י"ל כן דהי' חייב להלוות על כסף ומרגליות להשלים הריוח מהפקדון נגד שכרו של כפועל בטל כ"ש מאחר שקיבל זה בשיווי חמשים רו"כ וכיון דאין מגיע לו לכאורה יותר משלשה מאות, לכל הסברות שנאמרו בענין כפועל בטל הנז' לעיל א"כ הרי יצא י"ח נגדו ואין מגיע לו מאומה מעות מזומן כלל. גם עוד יש קצת טעם שאין לחוש לא"ר בדין זה ע"פ מ"ש בש"ע סי' ק"ס סי"ח. קיצור. שי"ל דהמגיע לו כפועל בטל הוא ערך ק"ל רו"כ, ואם נאמר שנפטר ממלאכה כבידה למלאכה קלה מגיע לו ערך רס"ב רו"כ, וע"ז יש לחשוב שהגיע לו שין רו"כ, אף שעל ק"נ רו"כ יש חששא דאבק רבית מ"מ י"ל שז"א ועוד דעכ"פ כיון שהמציא לו ריוח ה"ל כמו צאו והשכירו עצמיכם כו' וה"נ י"ל כן: