א

סימן שכח

מכתבו עם שא"ח בדבר האיש שאירע לו מקרה מימי נערותו כו' אם לדונו כפצוע דכא הגיע לידינו. והנני להשיבו אשר לענ"ד לא מצאנו לו כעת היתר לישא בת ישראל אלא ממשפחת גרים. דפצ"ד מותר בגיורת כמ"ש במשנה פ' הערל מ"ב ובש"ע. אך באנו לחדש. והוא דלא מיבעיא דאם אביה ואמה אין בהם צד ישראל כגון שבאה ממשפחת גר שנשא גיורת ומראשית סדר תולדות הגר ועד אשה זו לא הי' בבניו ובני בניו כו' לא מצד אביהם ולא מצד אמם שום צד ישראל. אלא אפי' אם היא ממשפחת גר שנשא בת ישראל שבצד אמהות שלה הי' איזה מהן או כל האמהות ישראלית אלא שבצד אבות שלה מראשית תולדות הגר לא הי' בבניהם ולא בבני בניהם כו' עד האשה זו שאנו דנין עליה שום ישראל גמור (דאלו הי' בצד אביהן צד ישראל גמור הרי ישראל שנשא גיורת הולד ישראל גמור כמ"ש התוס' ביבמות דף ק"ב ע"א ד"ה לענין חליצה). והגם שלפי המבואר בש"ע סי' ד' סכ"ג דגר שנשא בת ישראל הולד ישראל לכל דבר ומקרי קהל ואסורה לפצ"ד. וכמ"ש הרמב"ם פט"ו מהא"ב ה' ח' וט' והטור. אמנם מאחר דהר"ן הניח דין זה דהרמב"ם בצ"ע הובא ב"י. וגם החמ"ח הביא סמוכות לד' הר"ן אלו מד' התוס' קדושין ד' ע"ד ע"ב ד"ה והרי. וגם מצאנו גדולי האחרונים המה ס' שער המלך על הרמב"ם שם וספר בית מאיר על ש"ע אה"ע סי' ד'. וספר עצי ארזים סי' ד' שהביאו ראי' דלא כהרמב"ם בדין זה דגר שנשא בת ישראל אין הולד כישראל לכ"ד אלא מותרת לפצ"ד. מגמ' יבמות ד' נ"ז א' דמסיק התם דפצ"ד כהן שנשא בת גרים מאכילה בתרומה. ולפי פרש"י שם בלשון ראשון (וכ"ד התוס' פרק יש מותרות דף פ"ד ע"ב ד"ה אי נסיב) קאי התם על פצ"ד כהן שנשא ב"ג אע"פ שאמה מישראל משום דכשרות לחוד אתוסף בה ולא קדושה להיות נקרא קהל. ולכך מותרת לפצ"ד. ואע"ג דלא היינו מתירים לממזר לישא אשה ב"ג שאמה מישראל נגד פסק הרמב"ם וטוש"ע ופי' המורה ברש"י שם. אמנם בנ"ד בפצ"ד שראוי לחפש ולמצא לו היתר לישא אשה. וזאת מצאנו אשר נלע"ד להקל כהחולקים על הרמב"ם בב"ג שאמה מישראל דלא גרע מהא דבקהל ספק יבוא אף מדרבנן כמ"ש הרמב"ם וש"ע רס"י ה' א' מהספיקות. וה"נ עכ"פ לא גרע מספק אם נק' קהל גרים או קהל [ישראל]. ובפרט שבנ"ד יש לצדד בזה אולי אינו פצ"ד גמור ע"פ המבואר בתשו' שבות יעקב ח"ג סי' ק"ז הובאה בתשו' בית אפרים חאה"ע סי' ג' דף יו"ד. והגם שלמעשה צ"ע רב אם להוציאו מכלל פצ"ד שהרי רבו החולקים ע"ז וכמ"ש בפשיטות בתשו' שב יעקב חאה"ע סי' ד' וכ"כ בתשו' שבס' חכמת אדם שער בית הנשי' סי' י"ד. וגם השבו"י כ' דהוי ספק ולא הקיל רק כשיש עוד ספק. וג"ז רק שלא תצא לא שתנשא לכתחלה. עכ"פ בהא ודאי מסייע לן להכריע לסמוך להקל כהחולקים על הרמב"ם ולהתירו במשפחת גרים אע"פ שבצד אמותיהן היו כולן ישראלית. והגם שבמלכותינו אין מגיירים ולא מתגיירים כלל ואין שום גרים כלל. עכ"ז לא נמנעתי מלכתוב להם בזה מה שמבואר בדברי הפוסקים ע"פ הדין. שאולי יהי' אפשר להיות במציאות שמזמן רחוק כעשרה דורות בא למדינתינו ממלכות אחרת כמו ממלכות ישמעאל וכיוצא. וע"ד שנמצא במלכותינו מכמה אומות ממלכיות אחרות כמו מצריים וקדריים וקראים ודומיהן. כ"ז הודעתי למע"כ אולי יוכל למצוא לו אשה ע"ד הנ"ל. אך אם אחרי רוב התאמצות לא יעלה בידו למצוא אשה ע"ד הנ"ל. נעיין בזה אולי יהי' אפשר למצוא לו עוד איזה היתר. אך שלפה"נ צע"ג בזה. וע"כ ראוי שיתאמץ למצוא אופן הנ"ל: