ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק בסימן רעא(ג)

(ג)

(ג) כשיגיע בין השמשות כו'. כן^ט משמע בהדיא בברייתא (דף ק"ב סוף ע"א)^י לפי נוסחתנו, וכמ"ש שם הר"ן^יא, וכן הוא דעת הרי"ף^יב והר"ן^יג והרמב"ן במלחמות^יד ע"ש שכתבו כן בשם ר"ח^טו והגאונים שכל דבריהם דברי קבלה^טז. ואף הרא"ש^יז לא חלק אלא על מה שהוסיף העיטור דבודאי חשכה אף בהבדלה יפסיק, דזה אינו מוזכר כלל בגמרא, אף לפי גירסת הרי"ף ופירושו, ולכן לא כתב כן על הרי"ף. ותדע דהא לפי מ"ש הכסף משנה^יח לדעת הרמב"ם, דמפרש הסוגיא בספק חשיכה כפירוש הרי"ף ור"ן, ואפילו הכי לא הצריך להפסיק בהבדלה כשיצא השבת דהיינו ודאי חשכה, עיין פרק כ"ט מהל' שבת^יט, אלא ודאי דזה אינו מוכרח לגירסת הרי"ף, ומסתמא הרמב"ם בשיטת הרי"ף קאי^כ. וגם המגיד משנה לא הזכיר מחלוקת זו שביניהם^כא. וגם הטור^כב אין דרכו לעולם להשמיט לגמרי דעת הרי"ף^כג. אלא שהסמ"ג^כד הוא דס"ל הכי כדעת הרי"ף, אבל אין זה מוכרח. ואם כן אפשר דאף הרא"ש ס"ל כהרי"ף לענין בין השמשות של קידוש, או בהבדלה לענין התחלה כמ"ש הב"ח^כה ומג"א^כו. ומ"ש^כז היכ[א] אשכחן כו', היינו דלא אשכחן, אבל אינו מוכרח להפך^כח. ומ"ש שם בשם הרז"ה^כט, היינו לאפוקי מתחלת השקיעה^ל, ע"ש ברז"ה מבואר כן בהדיא, אבל בין השמשות אפשר לו להיות בכלל חשכה כיון שהוא ספק ונתקדש היום מספק, ולכן סתם הטור משתחשך^לא. והא דלא פירש כן בהדיא משום דאינו מפורש בגמרא בהדיא^לב, כמ"ש הרא"ש דהיכא אשכחן כו' (ומ"ש הרא"ש בסי' י"ג מיירי מבעוד יום^לג, ר"ל קודם מנחה^לד, כמ"ש התוס'^לה, עיין הגהות מרדכי^לו).

ואף אם תמצי לומר כמ"ש הט"ז סי' רצ"ט^לז, דלהרא"ש והטור בספק חשכה שרי בהבדלה^לח, משום דכיון דלדידהו זה אינו מפורש בגמרא מנא לן לאסור בבין השמשות שהוא קודם זמנה, שהרי אי אפשר לו להבדיל בין קודש לחול לגמרי בבין השמשות שהוא ספק, אבל בקידוש אדרבה זהו עיקר זמנה שהוא התחלת השבת, כדאיתא בהדיא בריש פ"ק דברכות^לט שזהו נקרא קידוש היום (ומהאי טעמא כל מוקצה דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולה יומא^מ, וכן בעירובי תחומין ועירובי חצרות הכל תלוי בבין השמשות מפני שהוא התחלת השבת^מא). והרמב"ם^מב ושאר פוסקים שכתבו סתם וקדש עליהם היום, מסתמא נתכוונו גם כן ללשון הגמרא^מג שממנה העתיקו דבריהם.

ואיך שיהיה כיון שדברי ר"ח והרי"ף והגאונים ורמב"ן ור"ן וסמ"ג מפורשים לאסור בבין השמשות לענין התחלה בהבדלה, ובקידוש אף להפסיק, וכן דעת מהרי"ק^מד כמ"ש הב"י סי' רצ"ט^מה, והב"ח ומג"א שם וס"ל הכי אף להרא"ש והטור, בודאי שאין לסמוך על הכסף משנה^מו וט"ז^מז להקל נגדם. אלא שלענין התחלה בהבדלה, כיון שכבר נהגו להקל, והט"ז לימד עליהם זכות מדעת הרא"ש וטור, וכן הוא דעת הרמב"[ם] לפי דעת הכסף משנה, אין למחות בידם כיון שיש להם על מי שיסמכו^מח, אבל בקידוש אין להקל כיון שלא נהגו, וגם יש חילוק גדול ביניהם כמ"ש:

הערות

ט. לכללות קו"א זה ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' כא ואילך.
י. וקדש עליהן היום.
יא. שם ד"ה כוס ראשון.
יב. קה, א: ואפילו ספק חשיכה כו' קבעתן השבת.
יג. שם ד"ה פוק חזי.
יד. ד"ה עוד רב חיננא, שמשעה שקדש היום שהיא משקיעת החמה קובעת.
טו. שם: פירוש העת שהיא ספק חשכה כו'
טז. תוס' חולין מד, א ד"ה כדי ובכ"מ. וראה כללי הפוסקים וההוראה ס' קפה.
יז. פסחים פ"י סי' יב.
יח. הל' ברכות פ"ד ה"ח.
יט. הלכה יב.
כ. וכ"ה לעיל סי' רסו קו"א סוף ס"ק יא. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קצט.
כא. שבפכ"ט הי"ב, לא כתב שהרי"ף חולק על דברי הרמב"ם וסובר שבודאי חשכה פורס מפה ומבדיל (ראה הגהות מיימוניות שם אות ר, בשם סמ"ג דלקמן).
כב. שפסק לקמן סי' רצט שאין צריך להפסיק להבדיל.
כג. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רמ.
כד. עשין כט.
כה. סי' רצט ס"ב, שמביא שיטת הרא"ש הנ"ל, ומסיים שאיסור גמור להתחיל בספק חשיכה (ואפשר שכ"ה גבי להפסיק בקידוש).
כו. סי' רצט ס"ק א-ג, שאסר אפילו בספק חשיכה (וכאן ס"ק י - לענין להפסיק בקידוש).
כז. הרא"ש שם סי' יא (על מ"ש הרי"ף שספק חשיכה קבעה לשבת): היכי אשכחן דספק חשיכה קובעת לענין איסור אכילת ארעי.
כח. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קכז.
כט. בהמאור שם ד"ה רב חיננא: אין אתם צריכין לקבעה משעה שקידש היום שהוא מתחלת שקיעת החמה.
ל. לשיטת ר"ת, וכדלעיל סי' רסא ס"ה וש"נ.
לא. הן כאן לענין קידוש והן לקמן סי' רצט לענין הבדלה.
לב. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רלט.
לג. משמע משא"כ בין השמשות האיסור הוא רק מטעם גזילת המתים (דלקמן סי' רצא ס"ב), ולא מטעם התחלה קודם הבדלה.
לד. משא"כ בין מנחה למעריב נזהרים מטעם הנ"ל, כמ"ש בתחלת דבריו שם.
לה. קה, א ד"ה והנ"מ.
לו. ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' ל.
לז. ס"ק א.
לח. מ"מ יש לומר שבקידוש יודה גם הט"ז שצריך להפסיק כשיגיע בין השמשות.
לט. ב, ב: משעה שקדש היום בערבי שבתות. ופרש"י שם: היינו בין השמשות.
מ. כדלקמן סי' שי ס"ד.
מא. כדלקמן סי' שצג ס"ג.
מב. פכ"ט הי"ב.
מג. פסחים קב, סע"א (שהובא בתחלת הקו"א), ובברכות ב, ב (דהיינו כשמגיע בין השמשות).
מד. שורש צו אות ב.
מה. ד"ה וכתב סמ"ג. ולקמן שם ס"ד וקו"א ס"ק ג.
מו. הל' ברכות פ"ד ה"ח (שבספק חשיכה לא נאסר אלא כשאמרו בואו ונקדש).
מז. כאן סוף ס"ק ה (לענין להפסיק בקידוש) ובסי' רצט ס"ק א (לענין התחלה בהבדלה).
מח. וכ"ה לקמן סי' רצט ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.