לד

לד מי שנזכרתא שגנב מאחד משנים ואינו יודע מאיזה מהם ובא לצאת ידי שמים ישלם לזה ולזהתב אבל אם לוה מאחד משנים ואינו יודע מאיזה מהם מניח לפניהם ומסתלקתג.

ואם לוה או גנב מאחד מהם ואינו יודע אם החזיר לו ובא לצאת ידי שמים יחזור וישלםתד אבל אם אינו יודע אם לוה או גנב פטור אף לצאת ידי שמיםתה ואם הלה תובעו ברי שלוה ממנו חייב לצאת ידי שמיםתו וכן בכל כיוצא בזה:

הערות

  1. תא. עיין ש"ך סי' שסה סוף ס"ק ה (דהיינו שלא גזלו בפניו, ולכן אף שאינו תובעו עכשיו צריך לצאת ידי שמים. משא"כ כשגזלו בפניו ואינו תובעו עכשיו).
  2. תב. משנה וגמרא ב"מ לז , א. טור ושו"ע סי' שסה ס"ב.
  3. תג. טור ושו"ע סי' עו ס"ג. ש"ך שם ס"ק טו וס"ק יח.
  4. תד. משנה וגמרא ב"ק קיח , א. טור ושו"ע סי' עה ס"י. רמ"א סי' שסה ס"ב.
  5. תה. משנה וגמרא שם ורש"י ד"ה לצאת. טור ושו"ע שם. רמ"א שם.
  6. תו. גמרא שם. טור ושו"ע שם ס"ט. וראה גם לעיל הל' הלואה סל"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 224 ב"מ לז, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז ב"מ לז, ריש ע"ב
  3. אגרות קודש אגרת לו ב"מ לז, ב
  4. אגרות קודש ט'שמט ב"ק קיח, א
  5. שולחן ערוך ח מאותו ספר ב"ק קיח , ב
  6. שולחן ערוך (ב) מאותו ספר ב"ק קיח, ב
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רסו דין מי שהחשיך לו בדרך ב"ק קיח, ב