לט
לט מבוי שהוא רחב כ' אמה ורוצה להכשירו בלחי או קורה כיצד יעשה עושה פס רחב ד' אמות וגבוה י' טפחיםרצו ומעמידו באמצע הפתחרצז רחבו לארכו של מבוי ונחשב כל צד מצדי הפס כמבוי בפני עצמו כיון שארכו ד' אמות כשיעור מבויחצר ויתן הקורה על ראש הפס או תוך ג' טפחים שהרי פס זה הוא כותל המבואות והקורה שהיא מופלגת ג' טפחים מכותלי המבוי פסולהרצט.
וצריך שיהיה בכל מבוי משני (מבואות) אלו שהפס מפסיק ביניהם בתים וחצירות פתוחים לתוכו וכל תנאי מבויש שנתבאר למעלה.
ומן הפס עד הכותל אמצעי של המבוי צריך לעשות שם צורת הפתחשא אפילו אין שם יותר מעשרה לפי ששם מפולשים ב' מבואות אלו כל אחד לחבירו ופילוש זה דינו כפילוש לרשות הרבים כמו שיתבאר בסימן שס"דשב במבוי עקוםשג ויש אומריםדש שאין צריך לעשות שם צורת הפתח אלא אם כן יש שם יותר מעשרה ויש להחמיר כסברא הראשונהשה:
הערות
- רצו. שמואל משמיה ד לוי עירובין דף י , רע"ב. טור ושו"ע סל"ג.
- רצז. רש"י שם ד"ה ומעמידו. ט"ז ס"ק כד.
- חצר. רש"י שם. טור ושו"ע שם.
- רצט. רא"ש שם פ"א סי"ב בשם הראב"ד. עבודת הקדש שער ב ס"ב. מ"מ הל' שבת פי"ז הכ"א. טור ושו"ע שם. וכדלעיל סעיף כו.
- ש. רשב"א בעבודת הקדש ו מ"מ שם. שו"ע שם.
- שא. תוס' שם ד"ה עושה. רא"ש שם.
- שב. סעיף ה.
- שג. ב"י ד"ה ומ"ש ואם יש מן הפס. שו"ע שם.
- דש. רא"ש שם. רבינו ירוחם נתיב יב חי"ז (צג, ב). טור ורמ"א סל"ג. ולפי מה שכתב הדרכי משה ס"ק טז הטעם שצריך לדעתם עשר אמות כיון דשני הפתחים לרה"ר אחד, הוא הדין בעקום כמין ח, עי' תוס' שם , ולא קיי"ל הכי, עי' סי' שס[ד] ס"ה דבעשוי כמין ח צריך צורת הפתח בשני עקמומיותיו (אף בפחות מעשרה).
- שה. ד"מ . מלבושי יום טוב ס"ק ה. ב"ח ד"ה מבוי שרחב. מ"א ס"ק לו. אליה זוטא יג (ומה שכתב הט"ז ס"ק כו צע"ג. ע' גמרא [ו]' ע"א אלמא פירצת כו' ודו"ק) . וראה שו"ת צ"צ חאו"ח סי' מא אות ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- שולחן ערוך ה מאותו ספר עירובין י, א
- שולחן ערוך ו מאותו ספר עירובין י , א
- שולחן ערוך טו מאותו ספר עירובין י , א
- דובר שלום צורת הפתח שעל גבי כתלי המבוי עירובין י, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין י, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שסג דיני מבוי ולחי עירובין י , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמג סדר הקידוש עירובין י, ב