ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרנג דין כירה ותנור ליתן עליה הקדרות בערב שבת ובו כ"ט סעיפים:י

י

י וכל זה כשאין הקדירה נוגעת בגחלים^פו כגון שיושבת על גבי כסא של ברזל או על גבי אבנים^פז בתוך הכירה או התנור אבל אם היא עומדת על גבי גחלים אף שהן עוממות וקטומות^פח אסור^פט בכל ענין אף אם הוא מצטמק ורע לו דהיינו שרע לו לאדם ועצב הוא בזה שהתבשיל מצטמק^צ או שהוא חי לגמרי לפי שזה נקרא הטמנה שמטמין על גבי הגחלים והגחלים הם מוסיפים הבל בקדרה ואסור להטמין על גבי דבר המוסיף הבל^צא אפילו מצטמק ורע לו או חי לגמרי^צב כמו שיתבאר בסימן רנ"ז^צג עיין שם הטעם.

ויש חולקין על זה^צד ואומרים שלא אסרו להטמין על גבי דבר המוסיף הבל אלא כשמדביק דבר המיטלטל סביב הקדרה^צה שהקדרה כולה טמונה באותה דבר^צו ואף שאותו דבר אינו מוסיף הבל אלא שהעמיד הקדרה על גבי דבר המוסיף הבל הרי זה אסור כאלו היתה כולה טמונה בדבר המוסיף הבל^צז אבל כאן אף שדופני הכירה או התנור מקיפים סביב דופני הקדרה ואף אם פיהם סתום למעלה מכל מקום כיון שאין שום דבר המיטלטל דבוק סביב דופני הקדרה אין זה נקרא הטמנה^צח מטעם שיתבאר בסי' רנ"ז^צט ואין שום איסור במה שהיא עומדת על גבי דבר המוסיף הבל וכן המנהג^ק.

ואפילו אם גחלים בוערות^קא מקיפות ודבוקות סביב דופני הקדרה^קב אין זה הטמנה כיון שהוא מגולה למעלה^קג.

אלא שאז אסור לישראל ליטול הקדרה משם בשבת^קד לפי שעל ידי נטילת הקדרה הוא מחתה את הגחלים העליונות ונופלות על התחתונות ומכבות אותן והעליונות הן נבערות מאליהן על ידי חיתוי זה^קה ואף שהוא אינו מתכוין לחתות מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הוא^קו שאי אפשר ליטול הקדרה שלא יחתה הגחלים ומכל מקום מותר לומר לנכרי ליטלה^קז ואף שכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לנכרי לעשותו^קח מכל מקום כאן שהאיסור נעשה מאליו בלא מתכוין והישראל אינו אומר לו כלל לעשותו אלא שולחו לעשות דבר המותר^קט אם כן אף שמאליו נעשה האיסור הרי לא נעשה בשליחות הישראל שהישראל לא צוהו על ככה והנכרי אינו מוזהר כלל על השבת אלא שאסור לנו לשלחו לעשות איסור^קי:

הערות

פו. ראה שבת כהלכה פי"א הערה כח.
פז. ר"ח לז, סוע"א וגאונים, הובאו בהמאור רפ"ג. רא"ש פ"ג סוס"י א. רשב"א מז, ב ד"ה גמרא קופה. ר"ן רפ"ג. טור ושו”ע סוף ס"א. וראה מהדו"ב לסי' רנט (בתחלתה) ביאור שיטה זו. ושם (ד"ה על כן, ואילך) נתבאר דהיינו דוקא כשהאוכל טמון כולו בקדרה והקדרה ע"ג גחלים.
פח. ר"ן שם.
פט. ר"ח שם. רז"ה שם. רא"ש שם. ר"ן שם. טור ושו"ע שם.
צ. מלחמות ה' לה רמב"ן שם טז, סוע"א בשם הגאונים. וראה לשון רבנו לקמן סי' רנד סי"ד גבי מים (והוא מלשון הרמב"ן שם) "מצטמקין ורע להן" משמע דקאי על המים.
צא. ר"ח שם. רז"ה רפ"ג . רא"ש שם. ר"ן שם. טור.
צב. תוס' מז, ב ד"ה במה בשם ר"ת. מרדכי רפ"ד רמז שכ.
צג. ס"א וס"י. וראה שם קו"א סק"ב.
צד. ראבי"ה סי' קצז (ע' 254). אור זרוע ח"ב סי' ח. מרדכי רמז רצט. רמ"א סוף ס"א בשם ויש אומרים. וראה גם לקמן שם סוף ס"י וקו"א ס"ק ג. ביאור שיטה זו ראה מהדו"ב לסי' רנט (ומיהו בספר). וראה עוד שם (ד"ה וכן משמע וד"ה וגם) ביאור דעת ס' התרומה סי' רלא ורבינו יונה (שהובא ברשב"א ור"ן שם), שאסור גם כשעיקר ההטמנה היא בדבר המוסיף (אף שאין פיה מכוסה, דלא כאור זרוע). וראה גם סי' רנז קו"א ס"ק ב (ד"ה וכן משמע בהדיא בב"י, במוסגר) שדעת ס' התרומה וסמ"ג היא דעה שלישית.
צה. הגהות מרדכי שם (פ, א). מ"א סקי"ז. וראה גם תוס' מח, א ד"ה דזיתים. מרדכי שם רמז שכ. וראה גם לקמן שם ובקו"א סק"ג.
צו. ראה לקמן קו"א שם. וראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ה.
צז. כדלקמן שם ס"י וש"נ.
צח. הגהות מרדכי שם. מ"א שם. וראה גם מחה"ש שם.
צט. סוף ס"י.
ק. רמ"א שם.
קא. מרדכי שם רמז רצט, בשם אור זרוע שם.
קב. משמעות הגהות מרדכי שם. ושארית יוסף וגידולי מרדכי הובאו בחדושי אנשי שם אות ז על המרדכי שם. וראה גם לקמן סי' רנז קו"א סק"ג.
קג. רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' רנז סוף ס"י.
קד. מרדכי רמז שכג, בשם ראבי"ה ח"א סי' קצז. הובא במ"א ס"ק יח.
קה. מרדכי שם. מ"א שם. והוא ע"פ רש"י עירובין עז, א ד"ה וחררה. אבל בכריתות כ, א "מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות". וראה רש"י שם ד"ה החותה וד"ה מכבה. וראה גם לקמן סי' רנז ס"ב (ויתחייב משום מבעיר), וש"נ.
קו. שחייב, כדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.
קז. הגהות מיימוניות פ"ו אות כ. מ"א ס"ק יח. וכ"כ לקמן בהל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה ואם. וראה גם לקמן סכ"ח. סי' רנט ס"ז. סי' רעז ס"ה. סי' שלא סי"ב.
קח. כדלעיל סי' רמג ס"א וש"נ. לקמן סי' שז ס"ו.
קט. הגהמ"י שם. מ"א שם.
קי. ראה מ"מ וציונים. וכ"ה לקמן סכ"ח, וסי' רנט ס"ז. וראה שבת כהלכה עמ' ע ביאורים אות כד*.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.