(ג) למטה

(ג) למטה.

בגמרא ¹⁰⁵⁴ רבה בר רב הונא איקלע לגבי רבה בר רב נחמן, אשכח ההוא כבדה דהוה בה סימפונא דבליעה דמא, אמר להו אמאי עבדיתו הכי, אלא קרע[ו] שתי וערב וחתוכא לתחת (פירש"י שיניח החתך למטה כשנותנו בתנור לצלותו כדי שיזוב הדם).

ודעת השו"ע יתבאר בס"ג ¹⁰⁵⁵ , דמשום סמפונות צריך קריעה שתי וערב (ואפילו לצלי בלא בישול, משום דם הכנוס בהם שאינו יוצא לא על ידי מליחה ולא על ידי צלייה. ואינו דומה לדם המובלע בו שהתורה התירתו ¹⁰⁵⁶ , אבל דם הכנוס בסמפונות מעלמא אתא והוא בכרת ¹⁰⁵⁷ ).

ודעת רמ"א שם ¹⁰⁵⁸ , דלצלי אין צריך קריעה כלל, אלא דלבשל אחר הצלייה עם בשר איירי, שפולט דם הכנוס בסמפונות ובולע שאר בשר ממנו.

וכתב הב"י בשם הר"ר יונה ¹⁰⁵⁹ , דכבד של עוף שהוא חלוק לשנים צריך לחתוך כל חלק ממנו שתי וערב עכ"ל: