ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>בראשית ח"א</h1><h2>פרשת בראשית</h2><h3>ותלד עדה את יבל</h3>לז, א

לז, א

העלאה זו דקרבן למטה כמו לכפר על נפש האדם להמתיק כל הדינים הקשים ולהביא שפע רב טוב מרוחניות לגשמיות ממש אין זה אלא כשאו' השירה על היין המשמח דוקא לפי שהיין המשמח הוא המביא לידי גילוי מן ההעלם דאלקים העליון דכתר עד המל' בחי' ב"ן המסתיר שיאיר לגלוי למטה בג' עולמות דבי"ע כו'. ונמצא מובן דמלבד יתרון המעלה ביין המשמח שממנו מקור כל רצון הטוב להטיב ביתר הרבה ממדת הטוב וחסד שבענג ורצון דחכ' שבא מצד הריח וטעם דמאכל הקרבן כנ"ל ולהמתיק כל דין קשה יותר מן המאכל כנ"ל הנה גם מה שיכול להיות המשכת הרצון הטוב וחסד לכפרת העון ע"י מאכל הקרבן ע"י העלאה דשיר כנ"ל ג"ז אינו אלא ע"י היין דוקא ובלא יין אין השיר מועיל לענין המשכה זו אע"פ שעלה למעלה כו' (וכ"ז לפי שיש שרש לאלקים המסתיר לשם הוי"ה בפנימית הכתר למעלה משם הוי"ה ע"כ יש בכלל מאתים מנה וכאשר יומתק שם אלקים העליון הזה ע"י יין דפנימית בינה שמגלה כל העלם ביותר ממילא יהיה בחי' ההמשכה מריח ניחוח להוי"ה דקרבן מהעלם לגלוי למטה וד"ל):

(טז) אך עכ"ז כמו ששם אלקים זה הוא למטה משם הוי"ה שהוא בחי' הצמצום וההסתר ממש להעלים ולהסתיר אור העצמות דשם הוי"ה כנרתק לשמש כמ"ש כי שמש ומגן הוי"ה אלקים והוא בחי' שם ב"ן שמקבל משם מ"ה אזי נהפוך הוא שעיקר המתקת הדינין שנאחזים בשם אלקים זה בחי' שם ב"ן הוא ע"י השמחה שבשם הוי"ה בחי' שם מ"ה ע"י היין המשמח הלב שהוא בחי' מדות עליונות דז"א כמ"ש ויין ישמח לבב אנוש כו' ואז נמשך משמחה דהוי"ה לשם אלקים בחי' ב"ן להמתיקו שזהו בחי' השמחה ותענוג שנמשך למקבל משמחת המשפיע דוקא וכמו שאמרו (קדושין לד, ב) אשה בעלה משמחה בעלה דוקא לפי שאינה מקבלת שמחה וענג מאיש אחר זולת בעלה רק כאשר ישמחנה בעלה דוקא מטעם רוחא דשביק בגוה כענין משמח חו"כ (כמ"ש במ"א) וכך למעלה שמחה דנוק' בחי' שם ב"ן אינו רק שמחה דשם הוי"ה שהוא גילוי סוד דשם הוי"ה בשם אלקים ג"כ שיאיר אור דהוי"ה באותיות דאלקים בתוס' אור מן ההעלם ע"י השמחה שמגלה ההעלם גם להאיר בצמצום דשם אלקים ולא יסתיר כלל (וכמו לע"ל שיגלה כבוד הוי"ה בשם האלקים בלי העלם וצמצום כלל ע"כ יראו כ"ב כו' וגם במראה דנביאים הכל הוא בשם הוי"ה שמתגלה בשם אלקים דוקא שהוא הנק' (יחזקאל א, כח) מראה דמות כבוד הוי"ה כו' ונק' (במדבר כד, ד) מחזה שדי וד"ל:

(יז) וזהו שאמרו מכאן שא"א שירה אלא על היין דוקא משום דיין המשמח מביא גלוי ההעלם דשם הוי"ה המוסתר בשם אלקים לשמח גם לשם אלקים וזהו המשמח אלקים ואנשים לבחי' שם מ"ה וב"ן דהוי"ה אלקים כנ"ל (ולפי הנ"ל דאלקים זה למעלה משם הוי"ה ע"כ מקדים אלקים לאנשים שהן מדות וחו"ב אבל כמו שאלקים הוא שם ב"ן שמקבל משם מ"ה ה"ל להקדים אנשים לאלקים. ועוד יש להבין בעיקר כוונת הענין דאין כ"ז מתישב בעיקר המאמר הזה דלא תירץ כלום לכאורה על מה שהקשה אם אנשים משמח כמ"ש ויין ישמח

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז קידושין לד, א
  2. שולחן ערוך י קידושין לד, א
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעא דיני קידוש שעל היין קידושין לד, א
  4. תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח קידושין לד, א
  5. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל קידושין לד, א
  6. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א קידושין לד, א
  7. תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב קידושין לד, א
  8. תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג קידושין לד, רע"א
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום לב דין כתיבת התפילין קידושין לד, א