ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת משפטים</h2><h3>כי ימכור איש את בתו</h3>רצד, א

רצד, א

יהי' בתפל[תו] שום התנשאו' [oldpage_עג] ּ והגבהה, הלא דבר הוא כו' וכידוע, אדרבה יהי' שפל מאד כאלו לא עשה כלום ולא מחזיק טיבותא לנפשי' שהוא עושה דבר מה כו', וכיוצא בזה בחסדי' וגבורות והתפארות ישנה האופן שהוטבעה בהן כו' וד"ל. משא"כ בחי' עבד העברי שתשוקתו מובדלת מהבינה שממנה נתפעל להיות שהי' ההתבוננו' רק במוחו ששם הקרירות ולא נתפס בהשגה ברשפי אש נקודת הלב שיהי' הלב מבין כו', לזה נשארת התשוקה אלקי' באופן הטבעתה בגסות דנוגה ולא נהפך הנוגה כלל כנ"ל וד"ל. וזהו שרבקה הוא בינה57 השורה בעולם הבריאה58 עושה מטעמי' [מ]גסות דנוגה דיצי' שמהפכת המהות ונעשה הרצון בלב התשוקה רק תשוקה ורצון א' לה' ועמך לא חפצתי59 כלל כו', אך זהו בהפיכת תשוקת המדות שבבהמית ע"י בינה ליבא. אבל גסות דבינה עצמה שהיא דקה ביותר לא נהפכת עי"ז וצריכה פדיי', דהיינו הבחי' ראי' שבנוגה התופסת ליש ודבר כו' עדיין יהי' אף במי שיש לו בחי' נשמה בינה ליבא כו'. וזהו אם רעה קליפה דבריאה61 שמועטה62 רע בעיני אדוני'60 ז"א דאצי' אשר לא יוכל לייעדה, שהיעוד קודם למצות פדי'63, והיעוד הוא שהאמה העושה המטעמי' שהוא בחי' בינה ליבא תצא מגשמיות נוגה שמסתירה ולא תעסוק להביא אש של64 הדיוט גסות נוגה דיצי' להפכם כו', אלא יומשך עלי' אש של מעלה שלהבת יה65 שהשגת ה'66 הנתפס בעמקי הלב הוא יש ודבר, וכשיתגבר הרצון והתענוג שלמעלה מבינה שבנפש אז יהי' סתירה גמורה בההשגה שתהי' כלא הי' ונסתר אז גם כל פרצופה67 שעשתה מטעמי' בהמדות שהפכתם כו' ולא תקרא אז אמה כ"א כלה שהוא בחי' כתר שבה. ושם אין אחיזה לנוגה דבינה ובטילה לגמרי שאין שום הטבעה לתפוס ולהכניס את היש כו', שזה הסימן לתגבורת הרצון בחי' יחידה כאשר יהי' ההתחדשות מאין ליש בהפלאה עצומה בכל רגע וכמ"ש במ"א והי' ביום ההוא68 תקראי לי אישי ואל אישך תשוקתך69 באש שלמעלה כהנא רבא70 חסד דאצי' הממשיך תשוקה לאשה וכלה זו כמ"ש במ"א, וזהו היעוד לאמה71 שייעדנה כ"ג דלעילא שהוא אדוני'72 שלא תעשה לו עוד מטעמי' כאשר אהב יצחק שהוא גבורות73 דז"א דאצי' וכו' אלא תהי' מיוחדת עמו ככלה וד"ל.

ואם רעה בעיני אדוני' שלא יוכל לייעדה ככלה מפני גסות נוגה שלה שמחמתה א"א להתגלות בה בחי' הרצון הנק'

הערות

  1. 57. שרבקה הוא בינה : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א בהוספות (מהדורת תשמ"ט) ע' 13.
  2. 58. בינה. . הבריאה : נסמן לעיל פ' יתרו רעא, ד.
  3. 59. ועמך לא חפצתי : תהלים עג, כה.
  4. 61. קליפה דבריאה שמיעוטה רע : ראה ע"ח (שער ק"נ) שמ"ט, פ"ו. מאמרי אדה"א בראשית ע' צז. וש"נ.
  5. 62. שמועטה : יא: שמיעוטה.
  6. 60. אם רעה. . בעיני אדוני' : משפטים כא, ח.
  7. 63. שהיעוד קודם למצות פדי' : בכורות יג, א. רמב"ם הל' עבדים פ"ד, ה"ז.
  8. 64. של : זיא: ליתא.
  9. 65. שלהבת יה : שה"ש ח, ו.
  10. 66. שהשגת ה' : זיא: שהשגתה.
  11. 67. פרצופה : שם: פרצופים.
  12. 68. והי' ביום ההוא : הושע ב, יח [בדילוג — ובהוספת תיבת ”לי" — ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' תקב. דברים ח"ב ע' תקכב. הנחות תקע"ז ע' קנג. שע"ת קלט, ב]. ראה גם סידור שער הק"ש פ, סע"ב ואילך. תו"א ויחי מה, ב.
  13. 69. ואל אישך תשוקתך : בראשית ג, טז.
  14. 70. כהנא רבא : בז: שייעדנה כה"ג דלעילא שהוא כה"ר (וראה הערה 72). יא: שייעדנה באש של מעלה שהוא נר( ).
  15. 71. לאמה : יא: ניתוסף: העברי'.
  16. 72. כ"ג דלעילא שהוא אדוני' : זיא: האדון (וראה הערה 70).
  17. 73. יצחק שהוא גבורות : נסמן לעיל רעח, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.

  1. שולחן ערוך יב בכורות יג, רע"ב
  2. שולחן ערוך יא בכורות יג , ב
  3. שיעורי הלכה למעשה טעות גוי בכורות יג, ב
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תע שהבכורות מתענין בערב פסח בכורות יג, א