מד

במ"א, ועד"ז הוא מה שיאמרו לע"ל ג"כ שיר זה כמ"ש (בישעי' י"ב ד') ואמרתם ביום ההוא הודו להוי' כו'.

ה) והנה בזהר פ' ויקהל איתא ששיר זה הוא שיר השמש, שנפש השמש אומר שירה הודו להוי', והיינו מפני שאנו רואים שכל השפעת האור הוא מהשמש וגם הצמיחה נמשך מהשמש כמ"ש ממגד תבואות שמש, ולכן בדורות הראשונים עובדי הבעל היו עובדים להשמש שמפני שהבינו שההשפעה נמשך מהשמש רצו להמשיך בחי' זו, לכן שיר השמש הוא הודו להוי' כי באמת השמש הוא רק משלוחי ההשפעה והוא כגרזן ביד החוצב בו, לכן אומר הודו להוי' כו'. ושייך פסוקים אלו לאומרם קודם התפלה, כי זמן ק"ש הוא ג' שעות וזמן תפלה הוא ד' שעות, אמנם הנה זהו שלא יאוחר מן זמן זה, אבל וותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה, ויש בזה דיעות אם היו קורין ק"ש קודם הנץ החמה ושמו"ע בנץ החמה או שגם ק"ש היו קורין כאשר הנץ החמה (ועיין בתוספות ביומא דף ל"ז ע"ב ד"ה אמר אביי), והיינו מפני כי ייראוך עם שמש כתיב, פי' שצריך לחבר בחי' יראה הוא בחי' ק"ש קבעומ"ש לבחי' שמש הוא בחי' שמש הוי' כנ"ל, ולכן קודם ק"ש מקדימין לומר שיר השמש שהוא הודו להוי' כו', בכדי שיהי' מובן שלא לבחי' השמש בעצמו ח"ו, כ"א לבחי' שמש הוי' כו'.

וא"ו) שירו לו זמרו לו, וצ"ל כפל הלשון שיר וזמרה, הנה כתיב זמירות היו לי חוקיך וארז"ל בסוטה דל"ה סע"א דוד זמירות קרית להו ונענש דוד ע"ז, ולכאו' צ"ל הלא כתיב ובלילה שירה עמי שדרשו רז"ל זה על התורה כמארז"ל כל העוסק בתורה, בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום הרי כי ד"ת נק' שיר, ומפני מה נענש דוד על שקראן זמירות שמהו ההפרש בין זמירות לשיר כו'. אך הענין הוא דבאמת יש ב' בחי' שיר וזמרה וכמ"ש בשבת מזמור שיר ליום השבת והיינו מפני כי עיסקא דשבתא כפול, וההפרש שבין שירה לזמרה כי זמרה הוא במאנא משא"כ שירה הוא בפה, שז"ע ההפרש בין שיר המלאכים לשיר דנשמות