קלט

הוא לשון העלם⁷⁴⁸ מל' זה שמי לעלם⁷⁴⁹, ואתכסי' הוא ג"כ דבר המכוסה שלא יתגלה למטה, וא"כ מהו עלמא דאתכסי', וזהו מלשון הפסוק מן העולם ועד העולם⁷⁵⁰, אלא שצ"ל שפי' עלמא דאתכסיא ששם בחי' ההעלם מכוסה פי' לפי שמאיר שם גילוי אלקות וא"כ בחי' ההעלם דזה שמי לעלם לא כמו שאני נכתב⁷⁵¹ כו' שם בהעלם, לפי ששם מאיר ש' הוי' שזהו כפי הכתי' ולא הקרי, ובעלמא דאתגלי' בחי' עלמא הוא באתגלי' היינו הקרי בחי' ש' אד', ולפ"ז יתכן ענין פי' עלמא דאתכסי' גם לענין באשר הוא שם, ולא כמו לפנינו כו', ואמנם מ"מ מאחר ששניהם נקראים עליהם שם עולם בהכרח לומר שבענין א' עכ"פ הם שוים ממש, והיינו בענין קריאת שם עולם, אלא שההבדל שביניהם הוא שזה אתכסיא וזה אתגלי' פי' זהו העלם וזה גילוי, ומ"מ מה שנמצא בעלמא דאתגלי' בגילוי יש שורש לזה בעלמא דאתכסיא, וא"כ הדרא קושי' לדוכתי' מפני מה פי' רבינו ז"ל⁷⁵² ומשם יפרד על עלמא דאתגלי' דוקא הלא גם בעלמא דאתכסי' כן הוא. אך הענין הוא שלהיות השרש שבעלמא דאתכסי' הוא בהעלם עצום מאד, שהרי כל ענין עלמא דאתכסי' ה"ה נעלם כנ"ל ושרש בחי' הפסולת שמתגלה בעלמא דאתגלי' ה"ה עוד מכוסה יותר מפני כי גם בעלמא דאתגלי' אינו ניכר מקודם וכמשי"ת לקמן בס"ד, ויובן זה ממשל זרע השדה שזרועי'⁷⁵³ חיטי' או שעורי' או שארי מיני צמחים הנזרעים כמו גרעיני הפירות, וכאשר צומחי' יהי' בתבואת השדה צומח קש ותבן ומוץ, ולא עוד אלא שצומחי' תחילה, והם חשובים בעיני עצמם למציאות אשר בשבילם נזרע השדה כמארז"ל במד"ר החיטים והתבן והקש מדיינים זע"ז⁷⁵⁴, אלו אומרים בשבילנו נזרע השדה, אמרו תבוא הגורן כו', וכל צמיחה זו באה מהגרעין הנזרע, שהרי מכח הצומח עצמו אשר בארץ לא תצמח התבן והמוץ, כ"א שחת שהוא מין אחר לגמרי, אלא ההכרח לומר שבאים ג"כ מכח גרעין התבואה, <לד>

ּ ולכאורה יפלא הלא לא נראה כלל בהגרעין בחי' פסולת זה דתבן וקש, ומאין המצא תמצא אח"כ בצמיחתן, אלא שצ"ל שהם כ"כ בהעלם בהגרעין עד שאינו ניכר כלל וכלל לעין הרואה, ועכ"ז תמצא שם, וי"ל שזהו מפני שמהמאכל היותר נקי מתהוה פסולת ע"י כלי האצטומכא וכמשנ"ת במ"א בד"ה ונשב בגי⁷⁵⁵, וכמשי"ת לקמן בשם הפרד"ס⁷⁵⁶, אמנם בפרדס צ"ל שסובר בא"א כו', ומבחי' הפסולת שבמאכל קודם הפרדו כו' צומח הפסולת שהרי הרקבון שנעשה בארץ ה"ז כדוגמת העיכול בכלי האצטומכא, והענין הוא לפי שבכל משפיע ומקבל, הנה בשפע המשפיע עומד בהעלם כל בחי' גילוי הנעשה במקבל, רק בהשפע הוא