תשס6

יובן זה ע"ד מ"ש במ"א שהתורה נק' משל הקדמוני שלהיות נמשך גילוי אור מבחי' קדמונו של עולם שלמעלה מבחי' סוכ"ע וממכ"ע הוא דוקא ע"י התורה שהיא בחי' משל ולבוש לבחי' זו כו'. והנה ר"ת אנא בכח כו' הוא גימטריא תולע ור"ת שועתינו קבל ושמע צי"ת הוא גימטריא תולעת, ענין ב' בחי' תולע ותולעת י"ל שהן ב' בחי' דהיינו אותיות התורה ואותיות התפלה כי בכח גדולות ימינך כו' קאי על אותיות ודיבור בתורה כנ"ל ושועתינו קבל כו' זהו ענין התפלה, ועיין בלק"ת פ' תרומה ד"ה ותולעת שני. עוי"ל בפי' אין כחו אלא בפיו כי גם למעלה איתא דעת גניז בפומא וז"ש מפיו דעת כו' ע' נדה דף ע'.

וזהו ענין השלכת שני תולעת לתוך שריפת הפרה כי שריפת הפרה היינו להחזיר היניקה של החיצונים דהיינו בירור ותיקון ק"נ [שעי"ז ג"כ לא יוכלו הקליפות שלמטה מק"נ לינק מהקדושה שיניקתם הוא ע"י אמצעות בחי' ק"נ כנ"ל] אכן כדי שלא יקבלו עוד יניקה לזה הי' השני תולעת שמרקיב ומכלה יניקתם ועיין בזהר פ' ויחי דרל"ח ע"ב ע"פ כי כל ביתה לבוש שנים וגם י"ל שזהו ג"כ לשלא יגביהו א"ע כנשר לקבלו יניקה מלמעלה כו' וכמ"ש במ"א ע"פ ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת כו' ועמ"ש סד"ה נאוו לחייך בתורים מענין כחוט השני שפתותיך כו'.

וזהו ענין חקת התורה, לשון חקיקה, והענין הוא שהחקיקה הוא גבוה יותר מאותיות הכתב, ולכן הלוחות היו חרות על הלוחות שנמשכו משרש התורה כמו שהיא בבחי' אותיות החקיקה, ותורה שבכתב היינו אחר התלבשותה בבחי' אותיות הכתב ובפרה אדומה נאמר זאת חקת התורה שבה ועל ידה ממשיכים מבחי' חקת התורה, להיות נמשך ומתגלה למטה וזהו אשר צוה הוי' שיהי' בחי' צוותא וחיבור משם הוי' דעתיק אשר הוא בחי' ומדרגת אותיות החקיקה, לאמר בבחי' חכמה שזהו בחי' תשב"כ, ובאמת בחי' ומדרגה הנק' למעלה חקת התורה דהיינו ענין אותיות החקיקה שלמעלה הוא גבוה יותר ממדרגת החקיקה שנתגלה בהלוחות דאע"פ שהאותיות היו מיניה וביה מ"מ עכ"פ נחסר מהאבן במקום האות, משא"כ בחי' חקת התורה כמו שהיא למעלה במקורה ושרשה בא"ס ב"ה אורייתא וקב"ה כולא חד והענין הוא עפמ"ש בזהר ר"פ בראשית דט"ו בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה, וגליף הוא חקיקה כי תרגום ופתחת עליו פתוחי ותגלוף כו' (ופי' בריש הורמנתא דמלכא פי' באשל אברהם שזהו בחי' מלך מלכי המלכים דהיינו בחי' מל' דא"ס דהיינו מה שעלה ברצונו הפשוט שיהי' מלך שמו נקרא) והענין הוא כמו עד"מ הרושם וחוקק באבן טוב המאיר ומבהיק מאד, איזה אותיות או רישומים אזי במקום החקיקה והרשימה אין מבהיק ומאיר כ"כ כמו שמבהיק ומאיר האבן טוב במקום שלא נעשה בו חקיקות ורישומים ששם הוא בהיר ביותר משא"כ במקום שנעשו בו חקיקות נחשך אורו מעט, אבל מ"מ חקיקה זו היא האבן טוב עצמו ואין כאן עוד שום