98

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וזוהי משמעות המדרש ,מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין", ושהקב"ה מסר את המשפט ואת הדין דוקא לישראל: אין מדובר כאן על התפקיד של יישום הדין והמשפט באופן כללי, כפי שקיים גם אצל בני נח, אלא על החידוש שב,משפט" - ההבנה והחכמה'3 שבתורה שבעל-פה, שהיא אינה לצורך העולם, כדי לדעת את המעשה אשר יעשו, אלא מעל לכך, ואהוב יותר אצל הקדוש-ברוך-הוא ,מכל מה שבראתי"?י, וענין זה נמסר לעם ישראל, כאמור לעיל.

שופטים א

ה. אהבה לבן קטן - מעצם מהותו

לפי זה יובן מדוע קשורה נתינה זו לחביבותם של ישראל דוקא כ,נער ישראל":

בבירור ההלכות שבתורה יש צורך בעיקר* בגדלות בחכמה, כאמור לעיל, אך ,מסירת" התורה על ידי הקדוש-ברוך-הוא, כביכול, לשופטים של ישראל, באופן שהם מהווים את ,עיקר תורה שבעל פה" - אינה דוקא משום מעלתם וגדולתם בחכמה, אלא משום שישראל וקודשאדבריך-הוא כולא חד*, שישראל מאוחדים, כביכול, עַם נותן התורה.

והמשל המתאים לכך הוא החביבות דוקא לבן קטן. אהבת האב לבנו הקטן אינה תלויה במעלותיו של הבן, שהרי הוא. עדיין קטן, אלא רק משום כך שהאב והבן הם עצם אחד%.

הערות

  1. 1. שהוא ימין. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 129 (ובהנסמן בהערה 26 שם). ולהעיר גם מנתיבות עולם (להמהר"ל) נתיב התורה פי"א: החכמים הם עצם התורה. ע"ש. ואכ"מ.
  2. 1. ראה פרדס (הובא באוה"ת ריש פרשתנו. סד"ה שופטים ושוטרים תער"ב (בהמשך תער"ב ח"א)) דהספירות כולם נקראו שופטים מצד הבינה.
  3. 2. ע"פ המבואר בפנים יומתק השינוי בלשון המדרש בין המשל להנמשל - בהמשל אומר ,שהיו לו בנים הרבה והי' אוהב את הקטן יותר מכולן והי' לו פרדס כו' ואוהבו יותר מכל מה שהי' לו", ואילו בנמשל אומר ,איני אוהב אלא לישראל .. איני אוהב אלא את הדין",
  4. 4. כי בהנמשל, ענין ה,פרדס" שבמשפט ה"ה שלא בערך* לשאר עניני הבריאה (ולא רק שהוא יותר אהוב מהם). וכן (בנמשל) זה שישראל הם ,נער .. ואוהבהו" (כדלקמן סעיף ה) אינו בערך לשאר כל האומות.
  5. 5. *) להעיר ממעשה מרכבה ומעשה בראשית ש,קוראין אותו פרדס" ודוקא בו (ולא בשדה) שייך טיול (רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ד הי"ג), שבתורה ה"ה סודות התורה כר.
  6. 3. בהבא לקמן - להעיר (באו"א קצת) מאוה"ת פרשתנו ע' תתיט ואילך. סד"ה שופטים תער"ב הנ"ל.
  7. 4. אף שצ"ל גם ענין הביטול, ואדרבה - הטעם שקבעו הלכה כב"ה ולא כב"ש (אף שב"ש ,מחדדי טפי" - יבמות יד, א), הוא ,מפני שנוחין כו' ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהם" (עירובין יג, ב) - ראה בארוכה סה"מ תרכ"ז (ע' רעו ואילך. ע' רצ ואילך). המשך תרס"ו ע' תכב ואילך. לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 128. ועוד.
  8. 5. להעיר גם מלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 8. וראה שם הערה 54.
  9. 6. ראה ד"ה כי נער ישראל תרס"ו (ע' תקנג). וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 23 ואילך (וש"נ). וראה שם הערה 6.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 107 מאותו ספר יבמות יד, א
  2. לקוטי שיחות 312 מאותו ספר יבמות יד, א
  3. לקוטי שיחות 114 מאותו ספר יבמות יד, א
  4. לקוטי שיחות 584 מאותו ספר יבמות יד, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג. יבמות יד, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו. יבמות יד, א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, יבמות יד, רע"א
  8. תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז יבמות יד, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז יבמות יד, א
  10. שולחן ערוך ז יבמות יד, א
  11. אגרות קודש אגרת א יבמות יד, א
  12. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב יבמות יד, א