ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד312

312

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לבנה וירקרקת"?, ולכן צריך לומר ,מאורי" בלשון רבים.

ברור, שאין הם חולקים על המציאות, ובמציאות רואים שישנם כמה גוונים באור. כיצד, אפוא, אומרים בית שמאי ש,חדא נהורא איכא בנורא"%?

ההסבר לכך הוא: בית שמאי סוברים שלפי התורה נקבעים הענינים בעיקר לפי תוכנם הכללי, כפי שהם נראים במבט ראשון** (בדומה לכלל ,אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות"*), ואילו שיטת בית הלל היא, כי להכריע בדיני התורה יש להתחשב בענינים כפי שהם מתחלקים לפרטיהם, גם אם אין הם ניכרים מיד ויש צורך לחפש אחריהם":.

בכך מובנת הסיבה למחלוקתם: ההלכה קובעת לגבי ברכת הנר ש,אין

מברכין על הנר עד שיאותו לאורן"" - חייבים בברכה רק כאשר אפשר%* ליהנות מן האור, או כאשר נהנים ממנו בפועל. ההנאה נגרמת מיד עם ראיית האור בכלל, ואז רואים רק אור אחד - ,חדא נהורא" - ולכן סובירם בית שמאי שצריך לברך על הבריאה הכללית של אש: ,מאור האש".

ואילו בית הלל אומרים, שכיוון שלאחר התבוננות רואים באש כמה גוונים וההנאה נגרמת עלדידי כולם, צריך לברך ,,בורא מאורי האש"*.

הערות

2. פרש"י שם.
3. ראה שנו"א להגר"א שם. ועיי"ש שמפרש שתלוי' גם במחלקותם דברא ובורא. אבל לכאורה בפשטות (ראה תוס' שם ד"ה בברא (ובצל"ח שם דהתוס' כתבו כאן לפי המסקנא)), גם למסקנא דבברא ובורא כ"א לא פליגי נקט ב"ה בורא דלשון קרא עדיף.
4. ואי"ז מצד העדר השקו"ט וכו', שהרי אדרבא ב"ש מחדדי טפי מב"ה (יבמות יד, א), חריפי טפי (תוד"ה כאן עירובין ו, סע"ב), אלא שהחריפות הוא יותר בגדר הכללי, או למצוא בכל פרט את הכלל.
5. סנהדרין ו, סע"ב. וש"נ. וראה שו"ת נו"ב או"ח מהדו"ק סל"ה.
6. בסגנון אחר קצת: לב"ש קובע הוא מצב וענין הדבר כמו שהוא לפיך. ולב"ה - סיבת ופרטי המצב והענין או המסובב שלו - זהו קובע.
6. תרומח ד שיחות -
7. ברכות במשנה שם.
8. ראה פרש"י שם. ובירושלמי שם ה"ן מחלוקת בגי' המשנה. וראה הערה הבאה.
9. ולא על ההנאה (אלא שמברכין בעת ההנאה) - ראה בגמרא שם (נג, ב) ובהערה הבאה.
0. אבל אין לומר שפליגי בפלוגתת האמוראים (שם נג, ב) אם יאותו יאותו ממש או לא יאותו ממש אלא שאילו הי' עומד בקירוב ומשתמש לאורה, שלב"ש צריך שיהנה ממש ולכן לדעתם צריך לברך ,מאור האש" כי ההנאה היא מכללות אור האש ולא מפרטי הגוונים. וב"ה ס"ל לא יאותו ממש, ולכן מברכין ,מאורי האש" כי הברכה (בעיקר) היא על עצם בריאת מאור האש, ובאור עצמו יש כמה גוונים.
11. כי א) אין לומר שפלוגתת ב"ש וב"ה היא פלוגתת האמוראים, ב) ורבא שס"ל יאותו ממש והלכה כמותו (רמב"ם הל' שבת פכ"ט הכ"ה. טושו"ע סי' רחצ ס"ד שו"ע אדה"ז ס"ו) הוא לפי דעת ב"ש. ג) מפורש בגמרא שבברא ובורא כו"ע לא פליגי דברא משמע לשעבר, והיינו שהברכה היא על עצם בריאת האור. ולדעת ב"ש בפרט מברכין בל' ברורה ברא לשעבר. ד) בהשגות הראב"ד. להמאור (וכ"כ המאירי) שגם לרבא שיאותו ממש אין הכוונה שישתמש לאורו ואח"כ יברך, אלא שיהי' קרוב כ"כ כדי שיוכל להשתמש לאורה. אבל ראה שו"ת צפע"נ (דווינסק) ח"ב ס"ו (נעתק בכללים בערכו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.