81

בשאלה ב', לשם מה נחוץ המראהמקום היכן מופיע ענין זה בדברי חכמינו ז"ל? אפילו אם רש"י חייב להדגיש שהענין נלקח מחז"ל (משום שבמקרא עצמו לא מוזכרת שבועה כזו) - היה יכול רש"י לומר, כדרכו בכמה מקומות, ,ורבותינו אמרו" וכיוצא בזה. רש"י אינו רגיל לציין את מקור פירושו בדיוק (וכפי שרואים בפירוש זה עצמו של רש"י כאן: רש"י אינו אומר שמאמרו של ר' יהושע בן קרחה לקוח מן הספרי).

. הסיבות השונות לשימוש התורה בביטוי ,לא תוכל"

ויש לומר הביאור בכל זה:

בדרך הפשט מסתבר לומר, כי במקום בו התורה גוזרת איסור בלשון ,לא תוכל" - על אף שאז הפירוש ,לא תוכל" הוא ,אינך רשאי" - עם זאת, אין זה שולל את הפירוש הפשוט של ,לא תוכל", שאין יכולת לעשות זאת.

כלומר: אין הכוונה כי בעצם העובדה שהתורה אסרה על האדם לעשות דבר מסויים, בזאת ניטלה ממנו האפשרות לעשותו? - כי מבחינה זו אין הבדל בין איסורים אלו לשאר איסורי התורה; ומכך שרק במקומות ספורים אוסרת התורה בלשון ,לא

תוכל" וכדומה, מובן, שאי-האפשריות לעשות את האיסור (היא לא בגלל הציווי, אלא), מצד סיבה אחרת.

ודבר זה ולדוגמא:

יתכן בכמה אופנים,

א) זהו ענין שלאחר שהתורה אסרה לעשותו - אין מעשה האדם יכול לגרום שהוא יחול בפועל. וכמו בדיני ירושה ,לא יכול לבכר את בן האהובה... "* - אפילו אם האב רוצה לבכר את ,בן האהובה" הוא לא נעשה בכך בכור'*; או כאשר התורה אוסרת לגרש אשה ,לא יוכל לשלחה... ": - הרי אפילו אם הוא משלח אותה עליו להחזירה'".

ב) זהו דבר שאינו תלוי ברצונו - כמו שנאמר למשה על ראיית פני ה ,לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי"*; או בדיני מלך: ,לא תוכל לתת עליך איש נכרי..."* - שטעם לכך הוא כפי שהתורה ממשיכה: ,והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה... והיתה. עמו וקרא בו כל ימי חייו... לשמור את כל