1121
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. קיימות שלש דעות' בדבר ההיתר לגרש אשה: בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה כו'. ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה (בכוונה)? תבשילו כו'. ר' עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
בפלוגתות שבין בית שמאי ובית הלל, בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים (פרט למקומות בודדים שהם "מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל"; והם מנויים במשנה):. טעם הדבר: נשמות בית שמאי שרשן במדת הדין, ומחמת מדת הדין מדקדקים ביותר, ולא הכל ניתן להתיר ולהעלות, ואילו נשמות בית הלל שרשן במדת החסד, ומדת החסד מגלה את הטוב שבכל דבר, כדי להתירו ולהעלותוי.
ההיתר לגרש אשה, אף שלמעשה הוא קולא, שמותר לגרש, הרי בפנימיותו של דבר אין היא תנועה של קו החסד. אדרבה, גירושין הן תנועה של ריחוק ופירוד, הנובע מקפידה וגבורה*. והרי חסד ואהבה הם היפוכם של גירושין, ואינו מובן איפוא, כיצד
יתכן שבית הלל שהם מקו החסד, יתנו מקום לגירושין יותר מבית שמאי? כן אינו מובן ביחס לר' עקיבא, שרגיל לוכות את ישראל*, נתינת מקום לגירושין אפילו רק אם מצא אחרת נאה הימנה?
הקושיא מתחזקת יותר לאור הידוע? שאיש ואשה בעוה"ז לכל פרטיהם, הם בדוגמת שורשם - הקדוש-ברוך-הוא וכנסת ישראל, הנקראים איש ואשה. מזה מובן שהמחלוקת האמורה בין בית שמאי, בית הלל ור' עקיבא היא בענין הגירושין של כנסת ישראל מבעלה הקב"ה* (שמזה נובעת המחלוקת גם בנוגע לגירושין כאן בעוה"ז). ובענין הגירושין ברוחניות ודאי הוא שהיתר הגירושין נובע מבחינת מדת הדין, כיצד יתכן, איפוא, שבית הלל יחמירו בזה יותר מבית שמאי, ור' עקיבא, מזכה ישראל, יפסוק שגם כאשר אין שום חסרון, פרט לכך ש"לא תמצא חן בעיניו", תבוצע ח"ו מיד גירושי את כנסת ישראל מהקב"ה?
ב. אף על פי שבכלל "איש ואשה" מוסב בדרך כלל על הקב"ה וכנסת ישראל, אך מכיון שהנשמה היא
הערות
- 1. גיטין צ, א.
- 2. טור סי' קיט. וראה גם מאירי שם.
- 3. עדיות פ"ד ופ"ה.
- 4. זח"ג רמה, א. טעמי מצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו. אגה"ק סי"ג. לקו"ת שה"ש מ, א. מח, ג.
- 65. ראה ב"ב קס, ב.
- 6. רש"י ד"ה שבקי', סנהדרין קי, ב.
- 7. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 244.
- 8. כמ"ש (ישעי' נ, א) אי זה ספר כריתות אמכם גו'. וראה ד"ה איכה עת"ר (נדפס ברשימות על מגילת איכה ע' 52).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.