218
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הירדן, אלא שהתורה מחייבת את בני ישראל לתת חלק מנחלתם ללויים.
ואין לשאול כיצד ייתכן שהלויים, שתפקידם לעבוד ולשרת במקדש, יגורו בעבר הירדן? שהרי, בסופו של דבר, לא כל הלויים עסקו באותו זמן בעבודה במקדש. כפי שרואים מעצם העובדה שניתנו להם ארבעים ושמונה ערים* ,,לשבת". יותר מכך: נאמר במפורש, שצריך לתת ללויים ,מגרש לערים סביבותיהם .. לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם "*. וייתכן, שבין בני לוי היו גם אנשי מקנה*, שמתאים להם לגור בעבר הירדן, ארץ מקנה.
נחלת שבט לוי - מעין לעתיד לבוא
בכל זאת אין הדברים ברורים לחלוטין. כי ביודעו שעיקר נחלתם של ישראל צריך להיות בארץ כנען, מדוע ירצה בן לוי לגור בעבר הירדן? ובמיוחד, שאנו רואים, ששבט לוי לא הצטרף* לחטא
המרגלים* כשאר ישראל - ובודאי היה להם רצון עז להכנס לארץ ישראל!
אך לפי המבואר לעיל לגבי חצי שבט מנשה, מובן, שהיא הנותנת - וביתר הדגשה:
כאמור לעיל, שקבלת נחלה בעבר הירדן נחשבת לבלתי רצויה, הוא רק כאשר הדבר נעשה כבני גד ובני ראובן, אשר רצו בכך משום ש,חבבו את ממונם". אך עצם נטילת חלק בעבר הירדן עשויה, להיפך, להוות דוגמא לירושת הארץ לעתיד לבוא, כדלעיל.
ומשום כך, אדרבה: דוקא אצל שבט לוי, שלא נכשלו בחטא המרגלים, כי חבבו ביותר את הארץ, כמנשה", דוקא אצלם היתה ישיבה בארץ בדומה לירושה לעתיד לבוא, שקבלו ערים לשבת גם בעבר הירדן, ולא רק בארץ כנען לגבולותיה'ל.
(משיחות ש"פ צר תשמ"ה; ש"פ מסעי תשמ"א)
כ69
הערות
- 5. שהיו מפוזרות בכל שבטי ישראל (פרשתנו שם, ח. ונפרטו ביהושע קאפיטל כא).
- 6. פרשתנו שם, ב"ג.
- 7. ראה בכורות ד, ב.
- 8. ראה רש"י במדבר א, מט (וראה דברי דוד ועוד שם). רש"י שלח יד, כט. וראה באר מים חיים ודברי דוד ועוד לפרש"י דברים א, כג. ואכ"מ.
- 5. מטות -
- 6. מסעי שיחות 1
- 9. שע"ז היתה טענת משה לבני גד ובני ראובן ,,כה עשו אבותיכם גו'" (מטות לב, ח ואילך).
- 0. להעיר ממשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"כ (ע' 263 ואילך) הנקודה המשותפת בין לוי ויוסף דשניהם היו למעלה משעבוד מצרים וענין הגלות (ומנשה הוא במקום יוסף - ראה שם ע' 266 ואילך). ע"ש.
- 1. ע"ד שינתנו להלויים ג' ערי המקלט שיתוספו בימי המשיח (רמב"ם שם רפי"ג) בארץ קיני קניזי וקדמוני (רמב"ם הל' רוצח שם), כבר הי" בעבר הירדן בכיבוש הראשון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות 67 מאותו ספר בכורות ד, ב
- לקוטי שיחות 31 מאותו ספר בכורות ד, ב
- לקוטי שיחות 255 מאותו ספר בכורות ד, ב
- לקוטי שיחות 107 מאותו ספר בכורות ד, ב
- לקוטי שיחות 158 מאותו ספר בכורות ד, ב
- לקוטי שיחות 166 מאותו ספר בכורות ד, ב
- לקוטי שיחות 91 מאותו ספר בכורות ד, ב
- תורת מנחם בס"ד. חלק משיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשכ"א בכורות ד, סע"א
- שולחן ערוך א בכורות ד, א