67

עה"פ⁴⁴ "והי' כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני" פרש"י "יש מרבותינו⁴⁵ שלמדו מכאן שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר, והאומר שקדשו מפרש⁴⁶ ביאה זו לומר אם תקיימוהו במדבר תזכו ליכנס לארץ ותקיימוהו שם". והיינו, שלפירוש הא' (והעיקרי) הבכורות שנולדו במדבר לא נתקדשו⁴⁷ (ובפשטות כוונת רש"י רק להנולדים במדבר, אבל הבכורים שהיו במצרים ע"פ פשוטו ש"מ נתקדשו⁴⁸, כמפורש לעיל "קדש לי כל בכור" (בלי תנאי "והי' כי יביאך גו'"), וכמפורש ברש"י כנ"ל "קניתים ע"י שהכיתי בכורי מצרים"⁴⁹); אבל יש פירוש שני שגם הנולדים במדבר נתקדשו.

ולדיעה השני' קשה — מדוע נאמר כאן הלשון "מחר", דאא"פ לפרש שהשאלה היא מחמת שנמצאים בתקופה חדשה, כי תקופת שהותם במדבר אינה תקופה חדשה (ממש), שהרי דור יוצאי מצרים עדיין היו חיים וקיימים⁵⁰? ולכן מקדים רש"י "יש מחר שהוא עכשיו", ובזה מרמז רש"י, שלפי הדיעה שגם הבכורות שנולדו במדבר נתקדשו ואין התחלת מצות בכור לאחרי שיבואו לארץ, מסתבר לפרש "מחר" דכאן — "מחר שהוא עכשיו"⁵¹, שכשיראו שהאב מקיים מצות בכור⁵¹, ישאל תיכף לאחרי זה — "מה זאת" (כנ"ל סעיף ג בפירוש "יש מחר שהוא עכשיו").

ח. מיינה של תורה בפרש"י⁵²:

בפרש"י זה — "יש מחר שהוא עכשיו ויש מחר שהוא לאחר זמן" — י"ל דמרומז לשני סוגי "בנים" השואלים שאלות "מחר". "בנים" של "מחר" הם בני הדור הבא, ויש בהם שני אופנים: "יש מחר שהוא עכשיו" — הוא אמנם בן, מהדור הבא, אבל בתוכן מהותו הרי הוא חי ונמצא "עכשיו", כי אינו נפרד מאביו, אלא הוא חי אותם החיים של האב, חיי היהדות, ומהווה המשך (אבל) ישר ("מחר") של האב. ובזה אין חידוש, דכאשר "בן" זה שואל שאלות ביהדות (להיותו עדיין במצב של בן) — חייבים להשתדל לענות לו כדי שיוכל לעבוד את ה' בשמחה וחיות.

אבל — "יש מחר שהוא לאחר זמן", בן כזה שאין לו קשר ושייכות לאופי החיים של האב, והרי הוא מ"תקופה חדשה", דור חדש "אשר לא ידע את יוסף"⁵³; ומובן שסוג ה"שאלות" של "בן" זה, אינן