ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ב206

206

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

במקרה זה יש קשר בין האדם למת, על ידי ה,בח"5 שישנו בחץ9.

על כך אומר רש"י ,תלמוד לומר: וכל נוגע בחלל, מקיש הורג לנוגע, מה נוגע על ידי חבורו, אף הורג על ידי חבורו": כיון שגם טומאתו של ה,הורג" אינה סוג חדש של טומאה מצד ההריגה, אלא היא פרט בדין של טומאת מגע, לכן סביר לומר, שטומאתו של ,כל הורג נפש" חלה באותו אופן של ,כל נוגע בחלל",

מטות גב

המוזכר מיד בהמשך - ,מה נוגע על ידי חבורו, אף הורג על ידי חבורו".

רב' מאיר - ,גרמי" חייב

אך תלמיד ממולח יכול לשאול: כיון שבשני המקרים, הן ב,חבורי המת" והן ב,זרק בו חץ והרגו", הנגיעה במת אינה נגיעה ממשית, אלא רק ,,קשר" כלשהו שנוצר על ידי אמצעי אחר, דרוש הסבר: מהו ההבדל בין שני אופני חיבור אלו, שדוקא באופן הראשון נטמאים בטומאת מת?

רש"י רומז להסבר על כך בציינו את שמו של בעל המאמר, רבי מאיר: בגמרא" יש כלל, שרבי מאיר דאין דיני דגרמי. כלומר, למרות שידוע לנו' שבמקרה של ,גרמא" האדם פטור לפי ההלכה, הרי למרות זאת סובר רבי מאיר, שאם הפעולה היא באופן של ,גרמי" (=גרימה קרובה לפעולת האדם), הרי הדין הוא בדיוק כאדם המזיק בידיו, וחייבים לשלם עבור הנזק.

ההבדל בין ,גרמא" לבין ,גרמי" הוא'*: המשמעות של ,גרמא" היא, שהנזק נגרם באופן שיש מרחק,

הערות

1. (שתח"י), וכ"ה ברמב"ן כאן - ,יכול אפילו זרק בו כו'" (בלי תיבת ,,או")*, כי הקס"ד דאפילו זרק בו חץ והרגו אינה בניגוד למ"ש לפנ"ז, אלא בא בהמשך ל,ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת כו' יכול אפילו זרק בו חץ כו'", דהו"א דגם בזה אמרינן שהוא כענין חבורי המת. וראה הערה 29.
8. במכש"כ וק"ו מכי תצא אש ומצאה גו' שלם גו' לפי שלא שמר כו' (משפטים כב, ה ובפרש"י שם) וכאן הרי זרק את החץ.
9. עפ"ז נמצא דהקס"ד ,,או* יכול אפילו זרק בו חץ כו'" שולל רק סיום דברי רש"י (שמטמא דוקא ,,בחבורי המת" ממש), אבל לא התחלת דברי ר"מ ,,בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר" - כי מכיון שהקס"ד היא שיטמא מדין טומאת מגע מובן שזהו דוקא אם ה,נגיעה" היא ע"י דבר המקבל טומאה [וראה לקמן סעיף ח, שלכן נקט רש"י דוגמא מ,זרק בו חץ" דוקא, שהוא דבר המקבל טומאה].
4. *) ובדפוסי רש"י שלפנינר ,או יכול אפילו". וכ"ה בכמה כת"י רש"י (שתח"י). בדפוס ראשן ,או אפילו", ובדפוס שני ,או אינו אלא אפילו".
5. *) ראה שוה"ג להערה 27.
0. ב"ק ק, א.
1. שם ס, א ב"ב כב, ב. ובכ"מ. וראה בהנסמן בהערה הבאה.
2. ראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך גרמא בנזקין ס"א. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.