89

מנותק ר"ל מהשתייכותו לישראל גוי קדוש.

ועל כך אומרת התורה, שרק כתן רשאי לפסוק שיהודי אחר הוא כאילו מנותק ח"ו ממחנה הקדושה:

מהותו של הכהן היא" ,לברך את עמו ישראל באהבה""*י, הכהן הוא ,איש החסד"", אשר מברך את ישראל, ובאהבה, כידוע', שזהו תנאי הכרחי בברכת כהנים, שהיא חייבת להיעשות באהבה, ואם חסר תנאי זה אצל הכהן המברך ח"ו, הרי זו סכנה עבורו, ודוקא משום שהכהן הוא ,איש החסד" סומכת התורה רק עליו לגבי קביעת ,פסק" לגבי יהודי, ש,מחוץ למחנה מושבו".

לפי זה מובן גם המשך הפסוק: ,הכהנים .. בם בחר ה' אלקיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" - דוקא משום ש,בם בחר ה' .. לברך בשם ה' (לכן) ועל פיהם יהיה .. כל נגע".

ודאי וודאי צריכה להיות קביעתו

של הכהן מבוססת רק על התורה?, ולכן, צריכה ראיית הנגע להיעשות בראש ובראשונה על ידי חכם בחכמת התורה ,בקי בכל הנגעים...", ואשר קבל זאת מפי רבו.

אך כדי לקבוע זאת כפסק דץ למעשה, יש צורך דוקא בכהן איש החסד. כי דוקא הוא חש בחומרה הרבה של הוצאת פסק דין כזה על יהודי אחר, ומשום כך הוא לא יחסוך כל מאמץ, ויחקור וידרוש הרבה אצל החכם, לגבי פסק דין התורה, והוא יעורר את הענין של ,ושפטו העדה - והצילו העדה".

בדומה לידוע, לגבי ,אין חכם כבעל הנסיון"<, שכאשר לומדים ענין מסויים מתוך ידיעה שמלימוד זה נובעת הוראה ופסק דין למעשה, מעמיקים יותר בעמל רב עד שמגיעים לאמיתות הענין.

וכאשר לאחר היגיעה והחקירה והדרישה מחליט הכהן איש החסד וקובע ,טמא", הרי אז ברור<, שזהו