83
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג. לפי רש"י חידוש ביולדת
אך צריך להבין, לאידך: מכיוון שלפי שיטת רש"י טומאת הלידה כבר פקעה - אם כן, לפי זה גם לא מתאימה לשונו ,(מכלל שעד כאן) קרויה טמאה"? רש"י היה צריך לומר בדומה ללשון הרמב"ם ,מכלל שלא נגמרה טהרתה" וכיוצא בזה.
וממה נפשך: אם רש"י לומד, שהחיוב המוטל עליה להביא קרבן מעכב את טהרתה (זאת אומרת, שהיא עדיין לא טהרה בפועל) - הרי אין זה רק שהיא ,קרויה טמאה", אלא היא טמאה בפועל; ואם נאמר, לאידך, שהטומאה נפקעה, והדין שאסור לה לאכול בקדשים הוא איסור (צדדי) - הרי אין כאן ענין של ,קרויה טמאה" אלא איסור לאכול בקדשים עד שהיא מביאה את קרבנה.
מכך מובן שלפי פשוטו של מקרא הגדר של מחוסר כיפורים' הוא באופן שלישי: טומאת לידה נפקעת מיד לאחר שבעת הימים (והימים שלאחר מכן הינם ,ימי טוהר שלה"), ולכן אי אפשר לומר עליה ,שהיא טמאה"; אך לאידך, הטעם שהיא אסורה לאכול בקדשים עד שהיא מביאה את קרבנה, הוא לא מחמת
תזריע א
הצורך בתוספת טהרה שעל-ידי הקרבן, אלא כתוצאה מדין מיוחד ביולדת"י, שאפילו לאחר שטומאתה פוקעת - נשאר עדיץ שם טומאה, ,קרויה טמאה", עד שהיא מביאה קרבן לטהרתה.
וזה מה שאומר רש"י - לא כלשון הגמרא ,מכלל שהיא טמאה" - אלא משנה ומדגיש: ,וטהרה, מכלל שעד כאן (היא) קרויה טמאה", כלומר: (א) היא רק ,קרויה טמאה", (ב) אך זהו המשך למצבה הקודם ,עד כאן - (היא) קרויה טמאה"*.
ד. רש"י מרמז את ההוכחה מן הפסוק ,וטהרה ממקור דמיה"
את ההכרח לכך בפשוטו של מקרא - יש לומר, כי רש"י מרמז עליו, עלדידי שינוי נוסף מדברי הגמרא:
הערות
- 1. ,ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ טהור" - לאכילת מעשר. וראה תוד"ה מכלל שם. תוד"ה טבול יום סנהדרין שם. פרש"י יבמות שבהערה הקודמת. פרש"י שם עג, רע"א. וראה פרש"י יומא מג רע"ב. ועוד. ואכ"מ.
- 2. דלדעת הרמב"ם, כל מחוסרי כפורים חד שם וסוג אחד הוא, והיינו דעדיין לא גמרה טהרתו; משא"כ לדעת רש"י עה"ת י"ל דזהו דין (ושם) מיוחד ביולדת. ולהעיר מצפע"נ הל' נזירות שם, דס"ל ד(גם) לדעת הרמב"ם יולדת שאני.
- 3. משא"כ בלשון ,היא טמאה" שבש"ס - יש לומר, דהוי טומאה השווה בכל מחוסרי כפורים (והרי למדו מ,,וטהרה מכלל שהיא טמאה" לכל מחוסר כפורים). והיינו דלאחר טבילה והערב שמש לא נשארה עליהם מעין טומאה שהי' בהם לפנ"ז, אלא יש עליהם טומאה השווה בכל מחוסרי כפרה. ולהעיר מזבחים יז, ב (שהובא בשוה"ג להערה 20) ותוס' שם. וכן הנסמן בהערה 21. ואכ"מ.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 69 לקו"ש חכ"ז ע' 83
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.
- אגרות קודש ט'לז זבחים יז, א
- לקוטי שיחות 211 מאותו ספר זבחים יז, א
- לקוטי שיחות 181 מאותו ספר זבחים יז, סע"ב
- לקוטי שיחות 81 מאותו ספר זבחים יז, ב