ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א149

149

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הוה כמו מציאות אחת, וחל עליהם ערבות"**.

אמנם, לאחר שעברו את הירדן וקבלו עליהם ערבות, הרי מאז קיימת הערבות אצל ישראל תמיד* ובכל מקום, ולכן יכול יהודי להוציא את חברו בכל זמן ובכל מקום בברכת המצוות*, בכל זאת, מכך ש,אין תענית ציבור בבבל", כיון ששם אין קיים מושג של ציבור בשלמותו, מובן, שעיקר מושג הערבות קיים בשלמותו דוקא אצל יהודים הנמצאים בארץ ישראל"י.

ולכן: בתלמודה של בבל, שבה אין הערבות והאחדות של ישראל קיימת כל כך בשלמות*, נוטים יותר לומר, שכדי לגרום לערבות של יהודי אחד

עבור רעהו דרוש מעשה בפועל* - אם בשעת מתן מעות, כאשר הערב גורם באמירתו לכך שהמלוה יתן את הממון בפועל, ואם לאחר מתן מעות, כאשר ,לאו מידי חסריה", רק אם הערב משתעבד רק על ידי קנין בפועל ממש.

לעומת זאת, אצל האמוראים של התלמוד הירושלמי, תלמודה של ארץ ישראל, אשר בה כל ישראל הם כציבור, בערבות ובהתאחדות*, ברור ששעבוד ערב אינו חייב להיעשות דוקא על ידי פעולה שתתן תוקף מעשי לערבות, ודי בהנאה שהערב מקבל.

ו. כאשר ישראל נמצאים במקומם הם כגוף אחד

ובדרך המוסר, ובהמשך לאמור לעיל בסעיף ד':

כאשר ישראל נמצאים במקומם, בארץ ישראל, שבה הם כקומה אחת שלמה**, ציבור אחד ומאוחד - אז* די

הערות

4. להעיר מחדא"ג (ב"ב פח, ב ד"ה ואר"ל בא) דלכן לא נתחייבו בערבות עד ערבות מואב בשנת המ' ,מטעם שאז הוי כערב בשעת מתן מעות שכבר התחילו בכיבוש א"י קצת ארץ סיחון ועוג".
5. אף שבנוגע לנסתרות איתא בירושלמי סוטה שם ,ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות". וראה דעת ר"נ סנהדרין שם (הובא בפרש"י נצבים שם).
6. פרש"י ר"ה כט, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קסז.
7. ראה צפע"נ מהד"ת צ, ב: גדר צבור מציאות תוארי לא חל רק על ישראל לאחר מ"ת ורק כשהן בא"י.
8. להעיר גם מהחילוק דת"ח שבא"י מנעימין זה לזה בהלכה ות"ח שבבבל מחבלים זה לזה בהלכה (סנהדרין כד, א).
6. משפטים א
7. שיחות
9. ראה מרדכי ב"מ שם: שעת מתן מעות טעמא מאי דכיון דאדיבורי' דידי' קא סמיך ועשה מעשה שהלוה המעות משתעבד כו'.
0. ראה תניא פל"ב. לקו"ת נצבים בתחלתו. וראה לקו"ת (בהעלותך לג, ג. אוה"ת בראשית (כרך ה) תתקפא, א ואילך) שזהו"ע מה שכל ישראל ערבים - מעורבים - זב"ז.
1. להעיר דאבא לגבי ברי' משתעבד גם בלא קנין (ב"ב קעד, ב). אבל לדעת הרמב"ם (הלי מלוה ולוה פכ"ה ה"ו) הוא דוקא בקנין.
11. וראה לקו"ת שה"ש (לה, ד. אוה"ת בראשית שם) דמי שהוא משרש אחד או מענף אחד הוא ערב בעד חבירו יותר מכל ישראל שכולם ערבים זה בזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.