ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"אגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק"אגרת יב

אגרת יב

[תחלת תקפ"ח]

שאלה

לכבוד ⁹² ידיד ה' הרב הגדול בתו"ח המפורסם מהור"ר מנחם מענדל

היות שבעוונותינו הרבים חוט הדין שלמעלה משוך עלינו זה כמה חדשים ליסרנו במיתת אנשים, עד שכמעט אין יום שלא ימותו ג' או ד' נפשות ר"ל, לזאת להתאפק לא אוכל מבלי להפיל תחינתנו לפני רום פאר כבוד תורתו הרם, אשר שום ישים אל לבו להשתתף בצערנו, להתגולל עלינו בעוז החסד ועוצם הרחמנות לחוס עלינו ועל עוללינו וטפינו, להורות לנו המעשה אשר נעשה, ולעורר מקורי החסד והרחמים, שבלי ספק, נוסף על ידיעת נפשו, מקובל אצלו ענינים סגוליים מכבוד מאור עינינו ורוח אפינו זקינו הגאון המובהק המפורסם כ"ק אדמו"ר ז"ל נ"ע ⁹³ ובנו חותנו כ"ק אדמו"ר שי' לאוי"ט ⁹⁴ .

שבאמת כל גוף נשבר מאנחה אשר גבר, כי זה בכמו שלושה חדשים סעו ממנו למנוחות קרוב לשני מאות נפשות, אשר על זה כל נפש ידאב עלי כל לב הנכאב ומלאה עצב ותוגה מאשר פשטה הנגע, עד שלא יתענגו בטעם הזיו והנוגה, ולאבל נהפך כל חגה.

ולזאת י[עצו]נו כליותינו להודיע לכבוד רום פאר כבוד תורתו הרם, על ידי המשולחים מוכ"ז, צערנו וצרותינו, ולהתנפל לפני רגליו בענין הבקשה להורות לנו הסגולה גשם ונגלה אשר נעשה, והוא בחכמתו וצדקתו יעשה בענינים רוחנים וצפונים ונעלמים, ומעיני בשר מכוסה.

אלה דברי המעתירים והמבקשים, ובאנו על החתום היום יום ב', א' דחוה"ס שנת תקפ"ח, פה אורשא יצ"ו.

מענה

אף שאיני כדאי ⁹⁵ ששלחתם אלי, אך לא אוכל להשיב ריקם מפני כבוד הציבור. והנה נזכרנו שבכיוצא בזה ציוה כאאזמו"ר הגאון זצלה"ה זי"ע לעשות מעשה דר' אחא הנזכר בזהר הקדוש ח"א דק"א, ועיי"ש בהרמ"ז ⁹⁶ .

עוד לפי מאמר ידידנו המוכ"ז שי' שנסתבך בילדים ענין ... ר"ל, הרי שנינו פ"ה דאבות דבר בא לעולם על מיתות ⁹⁷ כו', ואי לזאת על האבות והמלמדים לראות לאפרושי מאיסורא ולהוכיחם על פשעיהם שישובו מכסלה.

עוד שם במשנה ומפני גזל מתנות עניים, על כן ראוי להרבות בצדקה, וצדקה תציל ממיתה עצמה ⁹⁸ . ומבואר באגרת הקודש ⁹⁹ שיש מעלה גדולה ונפלאה בנתינת הצדקה בהרבה פעמים, אפילו אם הסך עולה הכל אחד, וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות באבות ¹⁰⁰ ע"פ והכל לפי רוב המעשה וכו'. ועי' בספר לבושי שרד שכתב גם כן בדינים שבסוף הספר ¹⁰¹ . לכן ראוי שכל מי שאפשר לו יתן מטבע אחד מידי שעה, [ו]קודם כל תפלה, בענין שיהי' ח"י קטנים ¹⁰² בכל יום. ואחר כך יכול לחלוק מצדקה זו כרצונו, גם על מה שהי' מחלק בלאו הכי. ומי שאי אפשר לו, יתן פחות מזה, מכל מקום יתן כמה מטבעות בכל יום.

גם יתקנו המדות והמשקלות, שהם גדול עונשן מעונש עריות ¹⁰³ .

לפי מה שאמרו המוכ"ז שהחולאת געל זוכט ¹⁰⁴ ר"ל, נכון מאוד להזהר בפת שחרית שמצלת מן החולאים התלוים במרה ¹⁰⁵ . וה' ברחמיו יסיר מהם כל חולי.

בראשית חכמה שער התשובה ספ"ו העתיק דברים המאריכין ימים הנז' בדברי רז"ל, ואחד מהם ולא ישנתי בבית המדרש ¹⁰⁶ כו'. ואם כן מכל שכן שיש להזהר שלא לשוח שום שיחה בטילה ח"ו בבית המדרש משיתחיל הש"ץ להתפלל עד גמר קדיש בתרא, שחרית ערבית מנחה ¹⁰⁷ . ועיי"ש ¹⁰⁸ ליזהר במדת אמת שסגולתו לאריכות ימים. ובפרט בדבר הכתוב בעשרת הדברות כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך ¹⁰⁹ כו'.

הערות

92. נדפסה באור ישראל גליון 18 ע' קעז, מכת"י מוסקבא אוסף שניאורסאהן 159 (165, ב. בכותרת: "שאלה ובקשה מאדמו"ר שליט"א ר' מנחם מענדל, אודות חולאת החוזרת על העיר ר"ל". ולפני המענה: "תשובה מאדמו"ר שליט"א ר' מנחם מענדל שי'"). מענה רבינו (ללא השאלה) נמצא גם בכ"י מוסקבא אוסף שניאורסאהן 247. ומסתיים במלים: ומי שאי אפשר לו יתן פחות. סגולות נוספות לעת הדבר, ראה לקמן אגרת לט. בחתימת השאלה: "א' דחוה"ס שנת תקפ"ח פה אורשא". ומובן אם כן שהמענה נכתב בתחלת שנת תקפ"ח. באותה שעה (בשלהי קיץ תקפ"ז) נסע כ"ק אדמו"ר האמצעי למקום מנוחת אביו – אדמו"ר הזקן אשר בהאדיטש הרחוקה, שם עשה את הימים הנוראים דשנת תקפ"ח, ושוב לא חזר לביתו שבליובאוויטש, עד להסתלקותו בחודש כסלו שלאותה שנה (ראה בית-רבי, ח"ב, פ"ו).
93. כ"ק אדמו"ר ז"ל נ"ע: אדמו"ר הזקן.
94. כ"ק אדמו"ר שי' לאוי"ט: אדמו"ר האמצעי.
95. שאיני כדאי: ע"פ ברכות יז, א.
96. בזה"ק ח"א דק"א, ועיי"ש בהרמ"ז: ב"מדרש הנעלם" בזוהר שם, שציוה ר' אחא לאנשי כפר טרשא לקחת ארבעים איש מהיותר צדיקים שבהם, לחלקם עשרה עשרה ולהעמידם בארבע פינות העיר, ולומר בכוונה גדולה את פרשת הקטורת וענין הקרבן. אחר כך ציוה עליהם לילך לאלו הנוטים למות, ושם יוסיפו לומר גם את הפסוקים "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו' ויעמוד בין המתים גו' [והמגיפה נעצרה]" (ובהמשך החזירם בתשובה ושינו את שם המקום ל"מתא מחסיא"). ובפירוש הרמ"ז שם (בהשמטת ענייני הקבלה ורמזי השמות שבלשונו): דבני כפר טרשא היו חכמים ... והודיעו לר' אחא שהיה כח הפסולת מרובה ושלא היה כח בשכינה כביכול לבטלו ... ורצה להציל אותם העשוקים בסגולות המסורות לישראל ... ולתיקון זה ציוה שיקומו ארבעים מהצדיקים שבהם ... והכוונה לייחד המילואים עם ד' עיקריהם וגם הם לד' זויות, ויאמרו הקטורת ... שבפעולת הקטורת או באמירתו בכוונה מסתלק רשותו [של הס"מ] ... חירות ממלאך המות וכו'.
97. על מיתות: האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין.
98. וצדקה תציל ממיתה עצמה: ראה גם לקמן אגרת לט.
99. באגרת הקודש: שבספר התניא, סי' כא. וראה מה שנתבאר בזה באור התורה מארז"ל ע' מ ואילך.
100. בפי' המשניות באבות: פ"ג מט"ו.
101. לבושי שרד . . בדינים שבסוף הספר: חלק יורה-דעה, שבסופו חידושי דינים מלוקטים השייכים ליו"ד (סעי' קג-קד). וראה אוה"ת שם ע' מו (שגם שם ציין ללבושי שרד זה).
102. ח"י קטנים: המטבע הקטן (קאפיקעס).
103. גדול עונשן מעונש עריות: ב"ב פח, ב. רמב"ם פ"ז מהל' גניבה הי"ב. שו"ע חו"מ סי' רלא סי"ט. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' מדות ומשקלות הט"ז.
104. געל זוכט: צַהֶבֶת.
105. החולאים התלוים במרה: גמ' ב"מ קז, ב (ששמונים ושלושה חלאים תלויין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן). שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קנה ס"א.
106. ולא ישנתי בבית המדרש: תענית כ, ב.
107. משיתחיל הש"ץ . . מנחה: כמבואר באגרת-הקודש (שבס' התניא) סי' כד: "שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ להתפלל התפלה, עד גמר קדיש בתרא, שחרית ערבית ומנחה".
108. ועיי"ש: בראשית חכמה, ונתבאר בארוכה שער הקדושה שם פי"ב.
109. כבד . . יאריכון ימיך: יתרו כ, יב. ואתחנן ה, טז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.