124

היוצאים מחוץ לארבע אמות של תורה, ,זבולון בצאתך", ועוסקים בעניני העולם - ,מעשיך" ו"דרכיך", ועל ידי עיסוקם בכך באופן של ,כל מעשיך לשם שמים"5, ו,,בכל דרכיך דעהו"*?, הם מביאים קדושה גם לעניני העולם.

והכוח לשני סוגים אלו של עבודת ה' ניתן לכל יהודי< מן האבות:

אברהם אבינו יצא מארץ ישראל וירד" למצרים, ,למיצרים וגבולים" של חוץ לארץ, והביא לידי כך, ששם, ואף לפני כן, התקרבו אנשים אל הקדושדברוך-הוא, הוא הביאם ,תחת כנפי השכינה", כנאמר ,ואת הנפש אשר עשו בחרן"*, וכמוסבר בהרחבה במדרשי חז"ל. עבודתו הכללית היתה ,ויקרא שם בשם ה' אל עולם"ה, כדברי חז"ל? ש,התחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוקה העולם

ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוקה אחד ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה

תולדות ג

לממלכה .. שנאמר ויקרא... ", עד שגרם לכך שהקדוש-ברוך-הוא יהיה גם ,אלקי הארץ" בנוסף ל,אלקי השמים" - ,שהרגלתיו בפי הבריות"''.

ואילו יצחק לא יצא לחוץ לארץ. ולהיפך, בהיותו ,עולה תמימה" היה חייב להישאר בארץ ישראל, ואף שם אין אנו רואים שהוא יצא הרבה ממקומו הפרטי ועסק בענינים שבחוץ. כלומר, עיקר עבודתו היתה בפנים.

ומשני אבות אלו מקבלים בני ישראל את שני הקוים בעבודה הרוחנית:

מאברהם אבינו מקבל כל יהודי, וכל ישראל, הוראה ונתינת כח לעבודה עם הזולת, מבחוץ: כל ישראל, אף אלו אשר עיקר עיסוקם הוא בלימוד התורה בפנים, צריכים לצאת מפעם לפעם ממקומם ולהביא קדושה אל מחוץ לגבולות מקום הקדושה. עליהם לפרסם את שמו של הקדוש-ברוך-הוא בכל מקום ומקום, עד שיגיעו ל,הנפש אשר עשו", לקרב יהודים לה' ולתורתן?*, כדברי חז"ל ,כל העוסק בתורה בלבד... "*, ,כל האומר אין לי אלא