ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ד128

128

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הניחוהו לעשות פירות"*.

ולכן נאמר כאן ,אמר הקדוש-ברוךהוא" - בכך נאמר אופן חדש של כפרה שאינו דומה לשאר אופני הכפרה של קדשים9, גם לא הנעשים בחוץ, שעיר המשתלח ופרה אדומה".

4 הפירושים השונים בנחל איתן" - מקבילים לאופן הכפרה

על פי זה יומתק יותר ההבדל בפירוש של ,נחל איתן"? לטעם הרמב"ם במורה נבוכים מובן מדוע הינו מפרש שזה מוסב על הנחל ,אל נחל איתן - ששוטף בחזקה", ולא על הקרקע ,קרקע קשה שלא נעבד" (ורק שמכאן ולהבא יש לאו שלא יעבד בו):

מכיוון שלטעמו, המטרה היא לפעול על בעל השדה ש,יעשה כל תחבולה ויחקור עד שיודע ההורג" - הרי אין לומר שהכוונה לקרקע .איתן", כי אדרבה, ככל שזהו שדה טוב הראוי ביותר'? לזריעה, יפגע הדבר יותר בבעל השדה והוא ישתדל יותר למצוא את הרוצח, כדי ,שלא תאסר ארצו לעולם""י; ולכן לומד הרמב"ם ש,נחל

הערות

8. וי"ל שזהו הנפק"מ גם להטעמים דלעיל על מה בא לכפר: לטעם הרמב"ם במו"נ שהעיקר הוא גילוי הרוצח, בא לכפר בעיקר ע"ז שיש רוצח השייך לעיר זו כו' - הפועל (וראה אברבנאל שם. ועוד); לאופן הב' ה"ז בא לכפר על פעולת ומעשה ההריגה; ולטעם דהגמ' ורש"י - על זה שלא הניחוהו לעשות פירות - הנפעל.
9. וכן יש לפרש הלשון במדרש לקח טוב שם ,ועד כי גזירת מלך היתה לכפר על ישראל", שהכוונה בזה (לא שזהו חק, וכדעת הרמב"ם בספר היד דהוי מכלל החוקים, והיפך מש"כ לפנ"ז ,מפני מה אמרה תורה לערוף עגלה במקום כו'", שמסביר טעם ואופן איך שמביא לגלות הרוצח, שהרי לפ"ז אי"ז גזירת המלך במיוחד בעגלה, כי אם) - שנאמר כאן ענין חדש בגדר הכפרה. ואכ"מ.
0. ע"פ הנ"ל אולי יש לבאר גם פלוגתת הרמב"ם ורש"י (בפי' עה"ת): להרמב"ם (הל' רוצח רפ"ט) אפילו נמצא בצד עיר זו שהדבר ידוע בודאי שהיא הקרובה מצוה למדוד, ולרש"י שפי' (כא, ב) ,לכל צד לידע איזו קרובה" מפרש הרא"ם שבמקום שאין ספק א"צ שם מדידה (וראה גו"א שם. פנים יפות שם):
4. לטעם הרמב"ם שבמו"נ פשוט כי ה"ז חלק מהפרסום שיגלו הרוצח, ועד"ז להרמב"ם (בספר היד) והרמב"ן כיון שהכפרה היא מצד עצם המעשה י"ל דגם המדידה הוי חלק מהכשר מעשה הכפרה (וע"ד כמה פרטים בקרבנות) (אבל ראה צפע"נ הל' שחיטה שם דרק משעת שחיטה ועריפה יש עליו גדר מכשיר ומכפר). או בפשטות כיון דהוי מכלל החוקים מובן שאין הטעם משנה ומצוה
5. שופטים ד שיחות 11
6. למדוד (וראה צ"פ השלמה יא, א. מהדו"ת מא, ב). משא"כ לדעת רש"י שענינו - ענין של טעם - מובן שהוא רק בשביל לידע, ואם יודעים א"צ למדוד [אבל ראה מל"מ לרמב"ם שם שמפרש בהרא"ם שא"צ למדוד לשאר עיירות, אבל מן הקרובה צריך למדוד. וראה חי' הת"ס לב"ב כג, ב ד"ה נחזור]. ואכ"מ.
1. וראה גם רד"ק בספר השרשים שלו ע' אית (הובא בבחיי כאן) שפירש ,מקום דשן ושמן .. כי לפיכך יהיו נזהרים ונשמרים כו' שלא ימצא שם חלל". עיי"ש.
71. כקושיית הריטב"א בס' הזכרון שם (לגירסתנו במו"נ. וע"ד קושיית הרמב"ן שם לפי גירסתו במו"נ - ראה לעיל הערה 55)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.