1

מבטאת שהנקראים נחותים יותר מן הקוראים. ומדוע אין להסביר כך? הרי ייתכן שקוראים ופונים להם עקב חשיבותם.

גּ. ,האנשים האלה" - אחרים!

בהמשך, מן הפסוק ,ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות", מצטט רש"י את המילים 'האנשים האלה", ומפרש: .את שנים עשר נשיאים הללו". לאחר מכן הוא מצטט את המילים ,אשר נקבו", ומפרש: ,לו כאן בשמות".

ומסבירים המפרשים', = שמכך שהתורה מאריכה בלשונה ואומרת ,ויקח משה ואהרן את האנשים האלה" ולא ,ויקח אותם משה ואהרן" וכדומה - שהרי כבר ידוע שמדובר אודות הנשיאים - ניתן היה לחשוב שאלה הם אנשים אחרים, ולא י"ב הנשיאים שאודותם מדובר לפני כן, והמילים .אשר נקבו בשמות" אמורות לגבי אנשים אחרים שהקדושדברוך-הוא נקב בשמותיהם אל משה רבעו לפני כן ,במקום אחר".

ורש"י, בדבריו, שולל זאת ואומר שמדובר כאן אודות ,שנים עשר נשיאים הללו", ופירושן של ,אשר

נקבו בשמות" הוא ,לו כאן" - למשה, ובמקום זה, ולא במקום אחר.

אך קשה מאד לומר* שללא פירוש רש"י ניתן היה לחשוב שהפסוק המופיע כאן, באמצע ענין העוסק בשנים עשר הנשיאים, יכוון באומרו .ויקח... את האנשים האלה" - לאנשים אחרים, ולא ל,אלה" המוזכרים לפני כן; ויותר מכך - שהפסוק לא יציין במפורש מי הם, אלא רק ירמוז לכך במילים .את האנשים האלה אשר נקבו בשמות", בלי לומר אודות מי מדובר, ורש"י צריך לשלול פירוש זה!

ד. ,האנשים האלה" - דוקא ,נשיאים" מפרשים אחרים? מסבירים, שרש"י אינו בא לשלול את המחשבה שהתורה מתכוונת כאן לאנשים אחרים, אלא מטרתו להבהיר ענין תוכני בהבנת הפסוקים:

מן המילים ויקח משה ואהרן את האנשים האלה" משתמע, שאלה הם סתם .אנשים", ולא לקחו אותם משום היותם נשיאים. על כך בא רש"י להדגיש, שלקיחתם היתה דוקא משום היותם נשיאים - ,שנים עשר נשיאים הללו".

אך לפי זה צריך להבין, מדוע, אכן,